נפגשנו לפני קצת יותר משלושה עשורים, את מצפון תל אביב ואני מבת ים הדרומית,
את המדויקת ואני המאלתרת, את השכלתנית ואני היצירתית,
מהר מאד היה לנו חיבור כצוות המנהלה באכסניה של האולפן לבגרות, חיברתי אותך לצלע השנייה שלי לימור, חגגנו ובילינו ויצאנו לטיול של אחרי צבא, האוורסט והקילמנג'רו לא היו ממש בשבילנו, אז היינו אלופות למרחקים קצרים והיו לנו ים של תוכניות בקנה.
ישנו בשק"ש במסדרונות הבית שעבר שיפוץ אצל המלכה הבריטית, לקחנו מעבורת לעיר האורות וחיינו לנו בכיף אצל הדוד הצרפתי שלי, עלינו ים של מדרגות תלולות, נשמנו קממבר בסנט ג'רמיין ולמדנו איך אפשר לתקשר בצרפתית, לאדינו ואנגלית ולהיות מאושרות מהרגע.
בבלגיה מצאנו בית ואימא מפנקת אצל חברים טובים ובתמורה חיתנו אחד מהבנים עם חברה מאותה אכסניה, טיילנו ונהנינו מאד, חזרנו לבית המלוכה וסיכמנו טיול נפלא בלי אף מריבה.
כשקיבלת 760 בפסיכומטרי, בלי שום קורס ואברהם ביקש שתפרסמי, הייתי כל כך גאה שיש לי חברה ג'ינג'ית שהיא כזאת חכמה, לימים הילדים שמעו עלייך בגאווה ואחד מהם גם הביא ציון תואם וזה הפך אותי לאימא עוד יותר גאה.
חזרנו לארץ, את התחלת ללמוד משפטים ואני תפרתי לך בגדים תוך כדי הלימודים, כמה הצחיק אותי שפז שלך ידע לזהות כשלבשת בגדים שלי.
שנה וחצי לאחר מכן כבר היינו שלושתינו מתחת לחופה, את עם פז, לימור עם מרטין ואני עם ארז ואז זה קרה, לימור נסעה לבית המלוכה, ארז ואני נסענו לתפוח הגדול ואתם כבר התמקמתם בשכונה בתל אביב.
נפרדתי ממך ומההורים הפולניים שלך שכל כך אהבתי.
אבל את כמו תמיד חברה נדירה שלי מצאת מיד את הפתרון, במקביל ללימודי המשפטים כסטודנטית מצטיינת התחלת לעבוד כדיילת וכך זכינו לביקורים.
ואיך בלי שום היסוסים הנחת את תעודת האדבוקט כי לא אהבת את המקצוע זה לא תאם לאופייך הנקי.
עברו שנים, ילדים ושגרה מידי פעם הצלחנו לגנוב לנו זמן איכות, הסטודיו בתל אביב ממוקם לא רחוק מהבניין בו את עובדת.
אתמול זכיתי לביקור שלך ומאז אנל'א רגועה,
אספתי תמונות מהרגעים היפים אז כשחצינו את העולם וסתם בחוף הים, להעלות לך את הכדוריות האלה שעולות כששמח וטוב.
מצחיק איך את בתמונה עם משקפי שמש בים ואני לא, איך את מתכסה מהגשם ואני לא, כבר אמרתי שאת לידיי ואני ילדת חופש?
התמונה שצילמת עם הדבורה בעץ האשכולית יונקת דבש מהפרח כל כך מסמלת לי את החברות הנהדרת שלנו, לא משנה לאן נעוף תמיד נמצא את הרגעים שבהם נגמע את הצוף אחת של השנייה.
ממש כמו אז כשהיינו רק אחרי צבא.
אז אני מודיעה לך כאן קבל עם ועדה, הדבורה הגבירה כאן תמיד איתך ועבורך, לעוף איתך הכי רחוק שאפשר, להחליף צוף לינוק והכי הכי חשוב לעטוף ולחבק אותך חזק אהובה.
אז אני יודעת ששינה חשובה לבריאות ובריאות היום זו המטרה אז אני מתנצלת על שהערתי אותך הבוקר בשעה 05:38 עם רעיונות חדשים, את הלא כבר מכירה אותי איזה שלושים שנה וקצת, תסלחי לי יקירה?
עכשיו כששמעתי שאת נוסעת לבקר בהודו הקסומה הבנתי שהחלטת שהגיע הזמן לרקוד בגשם, אז כשתחזרי אקח אותך לחויית חיים בשמש בלי משקפיים ואולי גם גלביה, נרקוד בגשם ואולי גם נתפרע לגמרי ונעבור על החוק ונלך יחפות.
החיים קצרים מדי, תשברו את החוקים, תסלחו בקלות, תתנשקו באיטיות, תאהבו בכנות, תצחקו בפראות ולעולם אל תתחרטו על שום דבר שגרם לחייך
הכותבת, מעצבת אופנה גבירה ולקוביץ מעצבת אופנת נשים ובעלת סטודיו לבגדי מעצבים בהוד השרון