קארין יקרה,
צפיתי הערב (24.2.12) בכתבך בערוץ 10, המרוץ אחר התינוק המושלם , כתבה מרגשת, נוגעת החושפת התלבטויות וקשיים שלעיתים נדירות מגיעים לעיני הציבור. בעקבות הכתבה ומנקודת מבט של אם ושל אשת מקצוע העוסקת שנים רבות בחוויות ובקשיים רגשיים של אנשים המצויים בטיפולי פוריות ובראשית ההורות, עלו בי מספר הרהורים ותהיות והרשי לי לשתף אותך בהם:
האם בעבר או בתקופה האחרונה היו לך חלומות על ילד? על תינוק?
האם התעוררו בך פחדים ביחס אליו, לגידולו וליכולתך לגדל אותו?
אני מניחה שעלו אצלך הרהורים שכשאת בוחרת בהבאת ילד לעולם, עולה הסבירות שאת מוותרת בשלב זה ואולי אף לתמיד על זוגיות ועל אב לילדך.
האם הרהורים אלה גרמו לך כאב, התלבטות, נדודי שינה, כעס?
מה עשית איתם ועם מי חלקת דאגות, כאבים, פחדים אלה?
האם אותם אנשים בהם נעזרת יהיו שם בשבילך בתהליך הארוך שעומד בפנייך?
האם עלו אצלך חששות ביחס למחיר שתיאלצי לשלם בקריירה שלך?
מה עשתה לך ההצעה של חברתך על חברות עם אישה לסבית כפיצוי או כתחליף לאב ?
האם שקלת גם את האפשרות של הורות משותפת?
האם יש לך הורים, אחים ואחיות או חברים קרובים שיוכלו לתת לך את התמיכה הרבה שלה תזדקקי בתהליך שאת עומדת לעבור ובמהלך השנים הראשונות של גידול הילד?
האם חשבת על דמויות גבריות בקרבתך שתוכלנה להוות לילד, ולו באופן חלקי, דמויות הזדהות גבריות או שאת מאמינה שהמחיר של היעדר דמות גברית לא יהיה גבוה?
איך דימיינת את עצמך מספרת לילד על אופן הבאתו לעולם ובאיזה גיל נראה לך נכון לעשות זאת ?
קארין, שמחתי להיווכח בכוחות הנפשיים שלך, בכנות, בפתיחות, בחוש ההומור – נכסים שישרתו אותך בכל צעד שתעשי.
תודה לך שנהגת באומץ וחלקת עם הציבור את מצוקותייך. אין לי ספק שהדבר יסייע לך כמו לנשים רבות אחרות.
בתודה ובברכת הצלחה רבה בהמשך,
ד"ר חנה גילאי-גינור, פסיכולוגית קלינית
קראו עוד על תרומת זרע באתר הורותא – מרכז לפסיכותרפיה, פריון הריון והורות