לפני כשנתיים עשיתי את השינוי. ב-20 השנים האחרונות שימשתי כמזכירה בכירה וניהלתי לשכות בעולם החברות הפרטיות (לסיבה שאני מכנה את זה כ"עולם" אתייחס בהמשך), חברות מוכרות מאוד כגון: טבעול, תפרון, תנובה גליל, אלי לוי הפקות ועוד. כולן היו לי לבית ולבית ספר משמעותי בחיים. לא הכרתי מושגים כמו מגזר ציבורי או מגזר פרטי, הכרתי עולם ומגזר אחד… ומהצד הכל היה נראה שונה.
כל מקום עבודה בפני עצמו נתן לי שיעור והכין אותי למקום ולתפקיד הבא ולימד אותי את יסודות עולם העבודה. הערכים, החזון, היצירה, המקצועיות והמקצוענות והכי חשוב – להכיר את העובדים – האנשים = הלב של כל ארגון. הרגשתי תמיד כחלק מצוות מנצח.
לבית ההסתדרות בכרמיאל ("מועצת הפועלים" בפי הכרמיאלים) הגעתי לפני כשנתיים לתפקיד מנהלת לשכת יו"ר המרחב. המקום נראה בדיוק כפי שזכרתי אותו 25 שנים קודם לכן, בהיותי ילידת ובת העיר, קפסולה בזמן. עם הזמן גיליתי עד כמה המקום מתחבר לשורשים ולערכים עליהם גדלתי. מצאתי במקום היסטוריה של מסמכים, עיתונים ובעיקר תמונות שמשפחתי ואף אני היינו חלק מהם. כבונוס, גיליתי שאבי, משה בן דוד ז"ל, בנוסף על העשייה הפוליטית הרבה שלו בעיר בצמוד לברוך ונגר ז"ל ראש העיר הראשון ועזרא פיק ז"ל ראש מועצת הפועלים המיתולוגי, היה גם חתום על מסמכי ייסוד בית המועצה וחבר מזכירות בשנותיה הראשונות.
את יו"ר המרחב שלנו, יואב קליין, הכרתי מרחוק. שמעתי רבות על המקצועיות שלו ועל ערכיו ואף יצא לי "להיתקל בו" מהצד השני של המתרס. קסמה לי המחשבה, שאני מגיעה למקום שיהיה לי הרבה מה לתרום בו.
ההתחלה היתה לא פשוטה, כשפגשתי מושגים ועולמות שונים לגמרי. מגזר ציבורי מול מגזר פרטי, דירוגים, זכויות קוגנטיות, חוק פררוגטיבה ניהולית, הסכמים קיבוציים, ועדי עובדים, בירוקרטיה ועוד ועוד מונחים רבים מעולם לא מוכר ובעיקר שפה אחרת. עם הזמן למדתי והפנמתי. התחלתי להתמקצע במושגי וביסודות עולם העבודה המאורגנת, בדיני עבודה, המשפט העברי, ועדי עובדים, ההיסטוריה של ההסתדרות, חוקת ההסתדרות ועוד.
חיי היום-יום שלנו במרחב מאוד מגוונים ועשירים בעשייה, שלעתים אף מגיעה לכותרות. לבי מתמלא בגאווה להיות חלק מצוותים שהרימו ועוד פועלים להתאגדויות שהן בנפשנו כגון חברת כרכום, SCD, חברת אדמר ועוד.
בשגרה שלנו אנחנו נפגשים עם מגוון רחב של אוכלוסייה שבעיקר מתקשה להתמודד מול המעסיקים ואינה חווה ביטחון תעסוקתי וביטחון בכלל. לצערי עובדים רבים חווים כי עושקים את זכויותיהם ואף רומסים את כבודם ולעתים הם פשוט אינם (וגם המעסיקים) מכירים ויודעים את החוק, דבר הגורם לחוסר הבנה רב.
נראה לי, כי גם להיותנו פריפריה יש תרומה נוספת שכן המרחק מהמרכז – "מרכז העניינים" – מהווה מכשול מרכזי והידע והרשויות אינם זמינים באופן מלא ולכן נוצר פער. לא פעם אנו מוצאים כי עלינו במרחב למלא את הפער הזה, וזה בדיוק אחד מתפקידינו. אנחנו בהחלט מנסים להיות מקום של גישור והגעה להסכמים בין העובדים למעסיקים.
בנוסף לכל זאת, אנחנו מקיימים במרחב קורסים להעשרה וגמול לעובדים ואף לאחרונה נפתח כאן בי"ס לוועדי עובדים שהובילה מזל הקש, מזכירת איגוד מקצועי אצלנו במרחב בשיתוף עם המכון הבינלאומי למנהיגות במכללת בית ברל.
בעולם המגזר הפרטי דיברו תמיד על חדשנות והתחדשות – innovation – ותמיד נאמר לנו שללא חדשנות לא תהיה לנו זכות קיום. כיום, אני בהחלט יכולה לומר על ההסתדרות במרחב שיש רוחות של שינוי והתחדשות ואני גאה להשתייך למרחב שיש בו נשים חזקות ומובילות הן כעובדות המרחב והן כראשות ועדים במקומות עבודה בכרמיאל והאזור. אחת מהן, שאני גאה בה במיוחד, היא יו"ר ועד המועצה המקומית נחף – נסמאת זיתון, אשר הוכיחה כי גם נשים במגזר הערבי יכולות להוביל ולהיות חלק מההנהגה ולייצר שינוי.
לסיום, אלי לוי, מנכ"ל אלי לוי הפקות, אמר לי פעם ש"צר לו על אותו האיש שעיסוקו אינו תחביבו". אני לקחתי זאת תמיד למקום שעליי למצוא את ההנאה והחיבור לכל מקום עבודה שאהיה בו. הסתדרות מרחב כרמיאל וההסתדרות בכלל, הינו מקום של עשייה חברתית ומקצועית שנוגעת יום יום בחייהם ובגורלם של אנשים ומאפשרת לי באופן אישי להתחבר לכלל העולמות.
ליאת בן דוד
