מחתרת המסילה מאת קולסון וייטהד, הוצאת ידיעות ספרים , 337 עמ'.
קורה היתה שפחה שחורה שנולדה וגדלה , דור שלישי לעבדות במטעי הכותנה של האחים רנדל במדינת ג'ורג'יה. אמה הצליחה להימלט מן החווה ולא נתפסה מעולם.
ביחד עם עבד נוסף מעזה קורה גם היא להימלט מן החווה בעזרת מה שכונה "מחתרת המסילה" שהופעלה על ידי שחורים משוחררים ומתנדבים לבנים שלחמו למען שחרור העבדים והחופש, ובכך סיכנו גם את עצמם וכם את בני משפחותיהם.
המסע שעוברים השניים ולאחר מכן קורה לבדה הוא רווי סבל, השפלות , אכזבות ופחד.
קראתי רבות על תקופת העבדות בארצות הברית, אך לא ידעתי על קיומה של המחתרת או בתרגום המילולי של שמה "מסילת הרכבת התת-קרקעית" , שהתבררה כאמת היסטורית של מארג נתיבי בריחה בסיועם של לבנים שלחמו לביטול העבדות.
"זו היתה רשת מחתרתית בלתי חוקית של דרכי מסתור ובתי מחסה אשר שימשו בארצות הברית החל מסוף המאה ה-18, להברחתם של עבדים שחורים מבעליהם אל החופש. הרשת הגיעה לשיאה באמצע המאה ה-19.(על פי ויקיפדיה)
גיבורת הספר היא נערה אמיצה ולמודת סבל העוברת טלטלות רבות בדרכה אל החופש המלא. ומהו החופש בעצם? היא מסתתרת כבר חודשים אחדים בגומחה בעליית גג צרה "איזה מין עולם זה, חשבה קורה, שהופך כלא מוחלט למקום מבטחים יחיד. האם היא כבר בת-חורין או עדיין לכודה ברשת: איך לתאר את מצבה של נמלטת? חירות זה משהו שמשתנה כשמביטים בו."
הספר מותח מרתק, מעניין , עצוב ומדכא , ואפילו סוחף, אך לא הצלחתי להזדהות עם הדמויות בו והן נשארו מרוחקות וזרות.
במהלך הקריאה בספר שבו ועלו לנגד עיני בחיות רבה ביותר דמויות של שפחות אחרות מאותה תקופה אפלה, מספר מרגש אחר, "המצאת הכנפיים" מאת סו מונק קיד.
אולם, השילוב של העובדות ההיסטוריות בספר מקנה לו ערך מוסף והופך אותו לספר חשוב לקריאה .
נקרא כספר דיגיטלי באפליקציית E-VTIT
