לאחרונה פונים אלי יותר ויותר זוגות המבקשים להגיע להסכמי גירושין או הסכמי שלום בית לחילופין גירושין, באמצעות תהליך של #גישור_זוגי על רקע של בגידה. בין הבוגדים נמצאים גם גברים וגם נשים, אבל מרביתם הם גברים.
כיצד מתגלה הבגידה?
מרבית הבוגדים נתפסים לא באמצעות חוקרים פרטיים, אלא בשל התנהגות מחשידה ו/או השארת ראיות, בעיקר בטלפונים הסלולריים או במחשב. היעלמות ארוכה לשאיפת אויר או שאיפת סיגריה מחוץ לבית, הצטרפות לחוגים שקודם לא עוררו עניין, הצמדות לטלפון הסלולרי גם בשירותים, נעילת הטלפון הסלולרי בקוד, ריחוק מיני וירידה בתקשורת עם בני הזוג הם רק חלק מהסימפטומים המוכרים.
תגובות בני הזוג הבוגדים לגילוי הבגידה:
עם גילוי הבגידה מרבית הבוגדים יתוודו עליה, אולם ינסו להפחית מחשיבותה. משפטים כמו ״זה היה רק סקס״, ״לא אהבתי אותו/ה״, ״היא/הוא בכלל לא חשובים בעיניי״, ״זה לא קרה סתם, חיפשתי מה שלא קיבלתי בבית״, ״אני אוהב/ת אותך ורוצה שנמשיך להיות יחד״, את/ה והילדים הכי חשובים לי בחיים״ וכד׳ הם המשפטים הנפוצים. הרצון הראשון של בני הזוג הבוגדים הוא לנרמל את הסיטואציה ולשוב להתנהלות זוגית ומשפחתית רגילה כשהם ממהרים לשים את הבגידה מאחור. תמורת החזרה לאיזון הם יהיו מוכנים ללכת לטיפול זוגי ולחתום על הסכם שלום בית לחילופין גירושין.
תגובת בני הזוג הנבגדים לבגידה:
בדרך נמצא אצל בן הזוג הנבגד תגובות מעורבות. למשל תדהמה מעורבת בכעס, רצון לספר לכל העולם על הבגידה יחד עם בושה, האשמת בן הזוג הבוגד אך גם רגשות אשמה. נצפה לראות מעין תובנות מאוחרות יחד עם הרבה שאלות ורצון, לעיתים אובססיבי, לדעת מה בדיוק קרה ואיזה גבולות נפרצו. הכי הרבה נמצא פגיעה קשה באמון בבני הזוג, בהמשך הזוגיות וביכולת להחזיק את המשפחה יחד.
דיסוננס חזק יהיה בין הרצון לפרק את הזוגיות לבין הרצון לנסות לתקן ולהמשיך הלאה. מצד אחד נגלה נטיה להתנער מבני הזוג הבוגדים ולהעניש אותם באמצעות גילוי הסוד והרחקתם מהבית, ומצד שני נראה נכונות לתקן ולהישאר יחד תוך כדי קבלת בטחונות למקרה שהבגידה תחזור על עצמה. הבטחון הכי משמעותי במצב זה שיש לו גם השלכות כספיות לבוגדים הוא כאמור הסכם שלום בית לחילופין גירושין.
מה הסכם שלום בית לחילופין גירושין יכול להציע במצבים כאלו?
בתי המשפט עסקו בעבר בנושא הסכמים בין בני זוג שכללו ויתורים נרחבים של בני זוג שבגדו. אולם הסכמים כאלו צריכים להגדיר באופן ספציפי מהי בגידה, וגם את רמת ההוכחה שלה. ברור שהודאה של בני זוג בבגידה היא הוכחה מספקת, אבל מה האינטרס שלהם להודות בבגידה כשהם מודעים למחיר הכספי שיבוא בעקבות ההודאה? ומה יקרה אם הם לא מודים? האם מציאת התכתבויות על רקע מיני הן הוכחה מספקת לבגידה פיזית? האם תמונה של בן הזוג מתנשק עם מישהו אחר היא הוכחה לבגידה? ובכלל מדוע צריך בגידה נוספת על מנת להעניש את בן הזוג שכבר בגד? האם לא הגיוני יותר "להעניש" אותו בהסכם על הבגידה שכבר התקיימה?
בשל הבעייתיות הכרוכה בכך אין בתי המשפט אוהבים לאשר הסכמים כאלו. אז מה ניתן לעשות?
בהסכם שלום בית לחילופין גירושין יכולים בני הזוג לקבוע מה יקרה אם אחד מהם יחליט בעתיד לפרק את הזוגיות על רקע הבגידה או על רקע אחר. למשל, בני זוג לאחר שהתגלתה בגידה של הבעל, החליטו לקחת פסק זמן ולהשקיע בזוגיות באמצעות טיפול זוגי אינטנסיבי, השתתפות בסדנת אימאגו וטיול זוגי ארוך לחו״ל. תהליך של #גישור_זוגי הסתיים בהסכם שלום בית לחילופין גירושין בו נקבע, כי במידה ותוך כדי השנה הראשונה לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, אחד מהם מבקש לפרק את הזוגיות, האישה תקבל 75% מכלל הרכוש. במידה וההחלטה על גירושין תיפול בין שנה לארבע שנים האישה תקבל 65% מהרכוש, אם יפרדו במהלך חמש-עשר השנים הבאות היא תקבל 60% מהרכוש ובפרידה לאחר 10 שנים הרכוש יתחלק ביניהם באופן שווה.
באם עברתם משבר של בגידה, פנו לשמוע על הסכם שלום בית לחילופין גירושין ובנו יחד את ההסכם האינדיבידואלי שלכם, בדרך של #גישור_זוגי כמובן.
אורנה שפטר, עו"ד ועו"ס, מגשרת זוגית ומשפחתית 050-5794548
מאמרים נוספים בנושא גישור גירושין אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/
