כאשר אדם הולך לעולמו, רכושו יועבר ליורשיו הטבעיים, שהם מעגלי הקרבה המוכרים בחוק הישראלי, או לחילופין – על פי ציווי הנפטר, זאת באם השאיר אחריו צוואה הנוגעת לאופן חלוקת רכושו. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהי צוואה ואילו צוואות מוכרות על פי החוק הישראלי, מהו צו ירושה וכיצד ניתן להתנגד לצו צוואה או לצו ירושה.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהי צוואה:
החוק הישראלי המסדיר ירושות וצוואות, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). על פי חוק זה, מוגדרת צוואה כמסמך משפטי המחייב את כולם. במסמך משפטי זה, ירשום אדם, בעודו בחיים, את רצונו בדבר חלוקת רכושו לאחר מותו. הצוואה יכולה להיעשות במספר דרכים, כפי שמוכרות בחוק. כדי לעמוד בדרכים המופיעות בחוק, עליה לעמוד במבחן צורני ומהותי על פי הוראות הדין. יש לציין, כי צוואה היא המסמך הקובע לגבי חלוקת רכוש, וכל מסמך אחר, אינו גובר על צוואה. להלן – סוגי הצוואות המותרות על פי חוק הירושה:
צוואה כתובה – צוואה מסוג זה נעשית בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידו. הצוואה תיכתב בנוכחות שני עדים שאינם נהנים מהצוואה, כלומר, חלק מהעיזבון אינו עובר לרשותם או שהם אינם נהנים כלל מחלוקת העיזבון.
צוואה ברשות עדים – זהה לסוג הראשון, אך במקרה זה, נכתבת ונחתמת על ידי שני עדים.
צוואה בפני רשות – כאן, על מנת שהצוואה תהיה תקפה, אין צורך ברישום או בעדים, אלא באמירת הצוואה לאחד מהגופים המותרים בחוק והם: רשם הירושה (תפקיד המתואר בחוק הירושה), שופט, רשם בבית משפט לענייני משפחה או דיין בבית הדין הרבני.
צוואה בעל פה – צוואה בעל פה, או בשמה הנוסף: צוואת "שכיב מרע" – תתקיים לעיתים נדירות ורק כאשר לא יהיה ניתן לבצע צוואה בדרכים אחרות. כלומר, כברירת המחדל האחרונה, ורק במקרים המנויים בחוק הירושה. קיומה יתבצע כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או שמצבו הרפואי אינו מאפשר את כתיבת הצוואה. תוקפה של הצוואה יהיה לחודש בלבד. באם מותו של המוריש לא יחול תוך 30 יום, אין לה תוקף.
מהו צו ירושה:
צו הירושה הוא ברירת המחדל החוקית, העומדת בפני אדם שלא כתב צוואה, או שצוואתו אינה תקפה או תקינה על פי החוק. אז, יחולק רכושו בהתאם לאמור בחוק הירושה – ליורשים על פי דין. יורשים על פי דין מוגדרים על פי מעגלי קרבה משפחתיים לנפטר. ראשית, במעגל הראשון, יהיו הילדים ובן או בת הזוג. במעגל הבא, כבר יהיו הורים ואחים וכך הלאה. במידה ולאחר מותו של אדם נמצא כי הוא ערירי ואין שום צוואה, רכושו יועבר לקופת המדינה.
התנגדות לצוואה או לירושה:
ראשית, יש להכיר את דרך מימוש צוואה או ירושה של אדם. לאחר פטירתו של אדם מהעולם, יפנו קרוביו, או אלו שידוע להם שהם רשומים בצוואה, לרשם הירושות. שם – יגישו בקשת "קיום צו צוואה" או "צו קיום ירושה". לגבי צוואה, לאחר הגשת הבקשה, רשם הירושה יבחן את כשירות הצוואה, הן מבחינה מהותית והן מבחינה צורנית.
דהיינו, האם הצוואה עומדת באחת מארבע צורות כתיבת צוואה המוכרות בחוק, וכן האם תוכנה אינו נוגד את תקנת הציבור, או שלא ניכר כי הייתה קיימת הטיית בכתיבת הצוואה או השפעה חיצונית שאינה תואמת את רצונו האמיתי של המנוח. לאחר הבדיקה האמורה , וגם כך בעניין צו ירושה, יפרסם רשם הירושות את הבקשה בעיתונות, במטרה לוודא כי לא קיימים מתנגדים לצוואה או לירושה. תכלית המעשה היא לוודא שלא קיימות צוואות או צוואות נוספות, עדכניות יותר, או אדם היודע על ניסיון מרמה בכתיבת הצוואה והטייתה של הצוואה הקיימת. במידה ובעת הפרסום, יראה אדם את הפרסום ויחליט להתנגד, מסיבותיו הוא, עליו להגיש בקשת התנגדות לצוואה או לירושה, דבר שיעשה תוך 14 ימים בלבד מפרסום הצוואה או הירושה. במצב זה, יוקפא הליך מתן הצוואה או הירושה ויחול בירור בדבר ההתנגדות על ידי רשם הירושות ובית המשפט לענייני משפחה.
סיכום:
בכל הנוגע לירושות וצוואות, בשל הממון הכרוך בהליך, יתכן ויהיו חיכוכים בין היורשים או הנהנים מהצוואה. לאור ריבים אלו, או הטיות הנוגעות לכתיבת הצוואה, יוכלו להגיע הליכים מסוג זה, לפתחו של בית המשפט. אי לכך, יש להתלוות לעורך דין לענייני משפחה, אשר ילווה את הצד הפונה – הן בייצוג והן בקבלת ההחלטות בנושא.