מה עושה אישה חזקה?
היא קמה בבוקר ומתארגנת ללימודים, כמו בכל יום שני,
רק שהיום היא עוצרת בדרך במדיקל סנטר ועוברת ועדה להפסקת הריון.
כשהיא אומרת במודיעין שהגיעה לוועדה, הקול שלה נשבר לרגע והעיניים דומעות,
אבל היא מתעשתת במהירות וממשיכה הלאה.
אחר כך תמשיך ללימודים ובדרך לשם תדאג לארגן את הפסקת ההריון כך שתתאים לכל התוכניות –
שלא תתנגש עם עבודה, לימודים, תוכניות של הילדים
ושאפילו תשאיר ללא פגע את הדייט המתוכנן עם הבעל.
היא תנהל שיחות ותענה על שאלות.
כן, הריון רצוי. כן, חודש רביעי.
שבוע 15 אם להיות מדויקים.
כן, בסקירה. מום. כן, בפעם השלישית. כן, באותו שבוע.
הפסקת הריון שלישית בחודש רביעי.
בפנים היא תדע שזו לא התנהלות נורמלית ובחוץ היא תמשיך.
ללא דמעות. על אוטומט. כמעט.
היא תנסה להאמין כשאומרים לה שהיה יכול להיות יותר גרוע.
היא תנסה להבין למה אנשים מתכוונים כשהם מדברים על חצי הכוס המלאה.
היא תבכה רק באוטו. בכבישים ראשיים. אחרי שתוודא שלא רואים.
היא תגיד שהיא בסדר ותחייך באומץ. גם כשהיא מרגישה נורא.
ותחשוב מחשבות חזקות כמו: היה יכול להיות יותר נורא.
וכשתרצה לצרוח היא תכתוב על זה פוסט ותקבל חיבוק וירטואלי ואולי אפילו צל״ש
וכולם יגידו לה כמה שהיא חזקה.
כבר עשור וחצי שהיא חזקה.
היא איבדה בו בעל. ועובר. ועוד עוברית. ועוד עוברית.
ויום אחד, בעוד מלא שנים, היא תעלה לאן שלא עולים כשהכל נגמר
ותפגוש את מי שאחראי על כל הטירוף שנקרא העולם הזה
ותגלה לו בלחש שכבר ב- 2016 נמאס לה, אבל ממש ממש נמאס לה, להיות כזאת חזקה.
ל.