מדריך איזמרלדה לברצלונה

הכל התחיל בתקופת החגים. הקודמת.  ראיתי פרסומת, לא זכרתי פרטים: ברצלונה, כדורגל.

לטובת השואלים מה לך ולכדורגל? בעבר הייתי חובבת רצינית. לא פיספסתי משחק ואפילו זכיתי בטוטו, ידני! אומנם סכום זעום אבל עדיין.
יצאתי לדרך. אפילו שאין לי אוטו. איך נרשמים? שאלתי את העובדים בתחנה. הם הסתכלו עליי במבט מוזר. לא התייאשתי. נתתי לכמה ימים לחלוף להם, ניסיתי שוב. הפעם בתחנה הנכונה. חיכיתי בסבלנות.
את מכירה מישהו שזכה במשהו פעם? אף אחד לא זוכה בדברים האלו! אמר הסקפטי התורן.
אני ליתר ביטחון שמרתי את הקבלה על המקרר. שיהיה.

ואז החגים נגמרו. כולם מילאו את מצוות סע-לחו"ל. אחותי ביוון, גיסתי חזרה מארה"ב, ידיד שלי בהודו, אחי חזר מפולין, הבוס בתאילנד – ורק אני נשארתי כאן! לפתע, בין ברכות החזרה לשגרה התקבלה שיחת טלפון: שלום, מדברת גל?

לא, גל זה השם משפחה. עניתי.

או: טיסה והגעה.

מה לעזאזל חשבתי כשארזתי גופיות וכפכפים? אל תקשיבו לאלו שאומרים לכם שמזג האויר הוא כמו בישראל. נסענו בסוף מרץ ורוב הזמן הסתובבנו במעילים, לעיתים גם כובעי צמר נדרשו. במשחק אפילו ירד גשם. תתארגנו בהתאם.

טסנו בטיסת  LOW COST של ארקיע. עבורנו מחיר הכרטיס לא היווה שיקול. הרבה חברות מציעות את הטיסות האלו וזה יכול לחסוך לכם כמה גרושים. מה שכן, לא קיבלנו אוכל, אפילו לא חטיפים, לא היו כריות או עיתונים ולא הוקרנו סרטים, והצוות היה עסוק רוב הטיסה בלחפור במיקרופון על הדיוטי פרי הסופר-משתלם שלהם. לא באה בטענות, רק קחו את זה בחשבון ותארזו כריכים.

לפני הטיסה ווידאתי את מיקומו של האוטובוס היוצא משדה התעופה לעיר. נוח וזול, רק 6 יורו לאדם, אך יש לזכור שהוא עוצר במרכז העיר (פלאזה קטלוניה). עבורנו היה מדובר במרחק הליכה של יותר מרבע שעה למלון. עם מזוודות? לא מאוד נחמד. בררו מראש היכן המלון שלכם ואיך מגיעים. כיכר קטלוניה היא מרכזית ויש משם קווי אוטובוס ומטרו כמעט לכל מקום, בטח למלון שלכם.

חדר לא גדול, אך נקי ונוח ומאובזר.

אם אתם אוכלי כשר, או סתם לא אוהבים חזיר, לא יהיה לכם הרבה מגוון בארוחות הבוקר. סלט פה זה כנראה רק חסה.

מאחר וכמעט כולם היו שם כבר- ממליצה לקחת בעירבון מוגבל משפטים שמתחילים ב: אל תחמיצו את ה-, אתם חייבים פשוט להיות ב-, וכו'.

אני אומרת: כל אחד ומה שמתאים לו. ביום הראשון לקחנו את אוטובוס התיירים. 27 יורו לאדם. המחיר אחיד, גם אם תקנו בסוכנות כלשהי או בתחנה. לדעתי? שווה. יש גג פתוח כמובן בקומה השנייה. לנו היה קר אז ישבנו רוב הזמן בפנים אבל עדיין הצלחנו לראות את העיר. יש שלושה מסלולים: כחול, ירוק ואדום. בוחרים במסלול הרצוי, יש מפה בכל תחנה, ועולים על  האוטובוס. מקבלים אוזניות בכניסה ואפשר להקשיב להסברים על כל תחנה. אפשר לרדת ולעלות באיזו תחנה שרוצים, כמה פעמים שרוצים.

ירדנו בתחנה הזו, שוטטנו בסמטאות, ביקרנו בכנסייה המרהיבה וספגנו אווירה, ואפילו נהננו משוק הבוכרים. מי אמר יפו?

מסרו ד"ש משוק הבוכרים

בטח כבר ראיתם תמונות של הפסלים המרהיבים עם הצבעים והפסיפס. שווה לעלות למעלה לתצפית. הכניסה לבית של גאודי כרוכה בתשלום נוסף של 5 יורו בערך. אנחנו נכנסנו ומאוד נהננו לראות את סגנון חייו, את העיצוב, ואפילו את חדר האמבטיה. אחותי צחקה כששאלתי אם אפשר להשתמש בשירותים.

בפירוש אחד המקומות המדהימים בהם יצא לי להיות אי פעם. האווירה, המבנה המרשים שעדיין בבנייה, הצבעים, הסמלים.

כשהגענו לשם בפעם הראשונה היה לנו ברור שאנחנו לא הולכות לעמוד את כל התור הזה. כבר בארץ רצינו לקנות כרטיסים מראש אבל זה בעייתי: כשקונים יש לציין תאריך ושעה, והיה לנו קשה לדעת מראש מתי בדיוק נהיה שם. ההמלצה שלי: לכו לאינטרנט קפה, כנסו ללינק הזה, קנו כרטיסים באשראי והדפיסו. אנחנו עשינו ככה ונכנסנו תוך פחות משלוש דקות. יש גם מעלית שמגיעה עד למעלה אבל צריך לקנות כרטיסים בנפרד. אנחנו לא עשינו את זה ולמעלית הייתה המתנה נפרדת של שעתיים אז ויתרנו. אם אתם רוכשים כרטיס מראש אפשר להוסיף לזה גם את המעלית.

ראו את התור שחסכנו לנו!

באיזור יש גם חנויות נחמדות, ופארק בו תוכלו למצוא בועות סבון, פסלים אנושיים, ועוד. איך הם עומדים ככה כל היום??

המקום לא מאוד מוכר. מי ששלח אותי לשם התגורר בעיר במשך שנה וכך התוודע למקום. מבוך מקסים, עשוי כולו מצמחים! כל הגן מרשים ומאוד מטופח. כניסה חינם. להגעה קחו את המטרו עד התחנה שנקראת הורטה. צאו מהתחנה לכיוון מזרח ושם תשאלו כל אחד איך מגיעים ל"לבירינט דל הורטה". הליכה של כמה דקות ואתם שם.

לך תצא מזה עכשיו

או: קניות ובזבוזים.

שימו לב, אתם לא בניו-יורק. לפני שאתם מתנפלים על החנויות כדאי לזכור שהחנויות במרכז העיר וגם בפינותיה מיועדות לתיירים. זול זה לא. בנוסף אנחנו מגיעים בעמדת נחיתות: יחס היורו-שקל הוא לא סיבה למסיבה. מציאה ב 10 יורו לא נראית פתאום כזו מציאה בשקלים. קניתי כמה דברים בזארה ובחנויות דומות, בעיקר במחלקת הסייל. קנינו גם כמה דברים עבור נשים מבוגרות יותר בחנות הגדולה של C&A באזור פלאזה קטלוניה.

יש שם חנויות מאוד מיוחדות שאני אוהבת את הסגנון שלהן, כמו למשל הרשת desigual. המחירים גבוהים.

אנשים שחזרו משם אמרו לי שזארה, מנגו, H&M וכו' זולות משמעותית מישראל.  בדרך כלל אני קונה רק במבצעים, לכן אולי לא היה נראה לי שזול שם. אני בעד לקנות, אבל עשו את החשבון אם גם כאן הייתם קונים במחיר הזה.

או: אוכל וקולינריה.

הצבא צועד על קיבתו וגם אתם. במטבח המקומי יש הרבה מנות שמבוססות על בשר חזיר, לא רק במלון שלנו. אם אתם אוהבים חזיר, מאוד תהנו. יש להם קטע שם עם ח'מון, ובכל מקום אפשר למצאו חנויות מתמחות שיפרסו לכם פרוסות דקיקות ממה שנחשב למעדן המקומי.

בנוגע לאוכל, בדיוק כמו בכל דבר: צריך לבוא מוכנים. אם תלכו למסעדה שאתם רואים על הדרך, יש סיכוי שתפלו למלכודת תיירים. לא שזה נורא כל כך. זה רק אומר שהאוכל במלכודות הוא לא משהו, מחירים גבוהים, והשירות מעצבן לעיתים (ובד"כ גם כלול בחשבון שיגישו לכם שם).

בשעות הצהריים תמצאו בהרבה מסעדות תפריט עיסקי. כשאתם נכנסים למסעדה שאלו אם יש מנו דל דיה. תפריט עיסקית, הכולל מלבד מנה ראשונה ועיקרית גם שתייה וקינוח. אם תזמינו יין בחלק מהמקומות גם ימלאו לכם את הכוס ברגע שהיא תתרוקן! יש מסעדות שגם בערב מציעות סוג זה או אחר של תפריט, אבל ברוב המקומות זה בצהריים.

כולם ממליצים ללכת לשוק הבוקריה ולהנות שם מהאוכל. זהו מקום נחמד מאוד לראותו ולצלמו, אבל: זה שוק לתיירים. מי שאוהב כמוני אוכל וחובב צילום יוציא שם תמונות יפות וטעימות. אהבנו מאוד את מיצי הפירות: כוס ביורו אחד, אבל שאר הדברים שקנינו לאכול לא היו מאוד טעימים ודי יקרים. מה עוד שהגענו בשעה מאוחרת, 5 אחה"צ, והרבה מקומות כבר היו סגורים. קחו את זה בחשבון כשאתם מתכננים ביקור שם.

קיבלתי המלצה למסעדה שממוקמת בבוקרייה, אבל הגענו מאוחר והיא כבר הייתה סגורה:

Mercat de la Boqueria, Puesto 691,
Barcelona, Spain

יש כמה שווקים אחרים של אוכל בהם המחירים נמוכים יותר ואם אתם מתאכסנים בדירה ולא במלון ומתכננים בישולים – לכו על זה. אחד מהם ממש ליד הקתדרלה הגדולה, לא תפספסו אותו. הנה כמה המלצות שלי על מסעדות. חלקן קיבלתי מאחרים, שמחה להעביר הלאה!

שם המסעדה הוא בדיוק הכתובת שלה. הגענו אליה במקרה: אחת המסעדות שהמליצו לי עליהן הייתה כבר סגורה ושם שלחו אותנו לזו.

המיקום מרכזי, המלצרים נחמדים נורא למרות שהאנגלית שלהם לא מושלמת, בתפריט היומי תמצאו שלל הצעות במחיר של קצת פחות מ 10 יורו לארוחה, ובסיכומו של דבר אחותי אמרה ששם אכלנו את האוכל הטעים ביותר בברצלונה. אהבתי מאוד את הדג, את העוף קצת פחות. הסלט עם הסלמון שלקחנו למנה ראשונה גם היה הצלחה. כתובת:

Carrer de Balmes, 12
08007 Barcelona

Cent Focs

המליצו לי על המסעדה הזו ובצדק! ממש במרכז, שתי דקות הליכה מכיכר פלאזה, מקום מקסים, עם אווירה נהדרת, שירות קשוב ואוכל טעים מאוד. הזמנו את תפריט ארוחת הצהריים, שילמנו 11 יורו לאדם ונהננו גם מיין אדום משובח. יש בתפריט העיסקי גם מבחר אפשרויות לשדרוג בתוספת תשלום אבל גם אם תחליטו לא לשדרג צפויה לכם ארוחה טעימה מאוד! קליק לאתר המסעדה. כתובת:

Carrer de Balmes, 16

08007 Barcelona

היה זה הלילה האחרון שלנו בעיר. המלון שלנו היה באזור מאוד מתויר לא רצינו ליפול שוב למלכודת תיירים, אבל בכל זאת הלכנו לחפש את מזלנו. בשורת מסעדות הסמוכה לקו המים באזור Del Mar עברנו אחת אחת וכבר חשבנו להסתפק בבר המוכר צ'יפס בלבד. בסוף מצאנו את המקום הקסום הזה.

תמורת 16 יורו בלבד נהנינו מארוחה טעימה ביותר, שכללה סלט כמנה ראשונה, סנגרייה, ופאייה פירות ים מצוינת. כתובת:

Passeig Joan de Borbo
08003 Barcelona

או: כדורגל וגשם.

משחק היה פשוט חוויה מדהימה! לראות המוני אוהדים, כולם באו לעודד את הקבוצה שלהם, נדמה שכל העיר מגיעה למשחק!

מלבד קבוצת האוהדים שעמדו מאחורי השער מצוידים בתופים וחצוצרות, כולם יושבים!אפילו כשמסי מבקיע גול – הם שמחים ושרים אבל בישיבה. אף אחד לא זורק שום דבר, לא למגרש וגם לא קליפות גרעינים על הרצפה. אף אחד לא מנפח לך את הראש עם זמבורה. אף אחד לא חושב להדליק נפץ. קחו בחשבון שמאוד מומלץ להקדים. לנו לקח המון זמן למצוא את המקומות שלנו, ולא הספקנו בכלל ליהנות מהאירוח שהיה כלול בכרטיסי המשחק שלנו (שידרגנו ל VIP). מי שאוהב כדורגל וגם מי שלא ממש: אל תוותרו על החוויה הזו. האצטדיון לא היה מלא, אפשר לקנות כרטיסים במקום במחיר סביר, לא חייבים מקומות VIP כדי להנות מהאווירה.

או: צאו קצת מחוץ לעיר! נכון שיש הרבה מה לראות בברצלונה, אבל אני תמיד אוהבת לראות קצת מהמדינה בה אני מטיילת, גם אם באתי לזמן מוגבל ולעיר אחת בלבד. סלוואדור דאלי הוא אחד הציירים האהובים עליי. עלינו על הרכבת המהירה, RENFE, ונסענו לפיגראס לבקר במוזיאון דאלי. יש כמה תחנות במרכז העיר. במכונות האוטומטיות לא ניתן לשלם במזומן. תגיעו מספיק זמן לפני היציאה המתוכננת כדי להספיק לגשת לדלפק ולקנות את הכרטיסים. התחנה הקרובה ביותר למרכז העיר נקראת Passeig de Gràcia נמצאת ליד אחד משני הבתים המעוצבים של גאודי, קאסה באטיו. אם תכננתם לבקר בבית הזה אפשר לשלב את זה בדרך לרכבת או חזרה.

נסיעה לפיגראס תיקח לכם בערך שעתיים. מחיר כרטיס לכיוון אחד הוא 16 יורו. לא זול אבל שווה את זה. כשמגיעים לפיגראס יש מרכז מידע לתיירים בתחנת הרכבת. הם מאוד נחמדים, נתנו לנו מפה וסיפרו לנו על האפשרויות שיש בעיר. שוטטנו ברגל לכיוון המוזיאון ובדרך ביקרנו בשוק האיכרים המקסים.

אכלנו צ'ורוס בפעם הראשונה (גם על זה אמרו לפני שנסענו: חובה!) וההמלצה היא בהחלט לאכול אותם במקום כמו זה, בו מכינים אותם במקום.

הדוכנים מזמינים, השוק נקי, והמחירים סבירים. מוזיאון דאלי מקסים ביותר. זה כאילו שכל הציורים והפסלים שלו מקבלים פתאום חיים.

שמענו שיש בעיר גם מוזיאון צעצועים. אחות שלי מתה על הדברים האלו. עם כרטיס הכניסה למוזיאון דאלי תקבלו 50% הנחה על כרטיס למוזיאון הצעצועים.

חזרנו לילדות! שיחקנו במשחקים של פעם, ספגנו את האווירה, וב 3 יורו אחותי קנתה את הצעצוע שעושה את הרעש המעצבן הזה. לטענתה מאז שהיא הייתה ילדה היא לא ראתה את זה בשום מקום.

ולסיכום: הטיפ שלא תקראו באף מדריך, ובוודאות יעשה לכם את הטיול: קחו  תכשיר נגד יתושים. היה חוסך לנו הרבה עקיצות.

לא כתבתי הכל, השתדלתי להכניס את מה שחשוב. יש לכם עוד שאלות? בכיף. אני כאן. סעו לברצלונה! אולה!

ואת התמונה הזו פשוט לא ידעתי איפה לשלב בפוסט, אבל בעיניי היא הכי מצחיקה.