כל אחד מאיתנו רוצה אדם קרוב ממש. אדם אחד שנוכל לשים את מבטחינו בו ללא כל היסוס. אחד כזה שידע על מה אנו חושבים עוד לפני שהספקנו לומר זאת במילים. אדם שיהיה ניתן לגלות לו את הסודות הכמוסים ביותר ולהתייעץ איתו; שיהיה שמח בשמחתנו ויגלה אמפתיה כשעצוב לנו.
אני מצאתי לי. מה שהיה בתחילה חברות אדוקה שהתחילה בימי התואר הראשון, ומעבר למגורים משותפים מטעמים כלכליים, הפך בשנתיים וחצי האחרונות לחברות נפש. מנקודת המבט שלי, לפני שנתיים ושבעה חודשים (אם נדייק בפרטים הקטנים), נוספה לי אחות לשני אלו הקיימים. יחד אנו מבשלות, מעבירות שבתות שלמות יחד (כשהיא נשארת שבת בדירה ולא נוסעת למשפחה), מתייעצות בכל מיני סוגיות, כשאני יוצאת לדייטים הזויים, אנו יושבות שעות ומקשקשות על גברים, יחסים וסתם שטויות.
בטח שמתם לב כי הפוסט הזה הוא לא עוד פוסט רגיל – ביקורת על ספרים שקראתי או פוסט על עניינים ברומו של עולם. הפוסט הזה מוקדש כולו למי שהפכה להיות בשנתיים וחצי האחרונות. למaפחה שלי; לשירני שהיא ללא ספק אחותי אך לא מאותה האימא. כן, השבוע היא חוגגת 29 חורפים (גדלה הילדה). במהלך השבועיים האחרונים חשבתי איך אוכל להפתיע אותה? איך אהפוך את הברכה שאנו מקפידות לכתוב אחת לשנייה בכל יום הולדת למקורית ולמפתיעה? נראה לי שהצלחתי כי לפוסט בסלונה היא בטח לא ציפתה.
מה עוד? שתמיד תשאפי הכי גבוה שרק אפשר, ותכבשי כל פסגה וכל חלום המתגבש לו אי שם במוחך. שתוקירי את עצמך על כל הטוב והשפע שכבר יש לך והכי חשוב שתמיד תאהבי אותך. שהחיוך תמיד יישאר מנת חלקך, ובעיקר שתהיי בריאה ומאושרת. אמן!אז שירני אחות אהובה שלי. קודם כל אני מאחלת לך שהשנה תמצאי את הגבר שלך. אני יודעת שהוא מסתתר שם איפשהו, מחכה שתפגשי בו ויחד תהיו הזוג הכי יפה שיש. שתאהבו ותקימו משפחה בישראל ואני כמובן אזכה לעוד אחיינים שאותם אוכל לאהוב ובהם אוכל לטפל.
ותזכרי שאני כאן תמיד כדי לתת עצה, לתמוך וללוות בכל רגע נתון. גם אחרי ששתינו נקים משפחות וניפרד ממגורינו המשותפים.
אוהבת אותך המון,
אחותך דלית.