ו…כואב… אה כבר ציינתי את הנושא. אבל זה הכאב של הערב והוא שונה מהכאב של היום. ביום זה כאב ניסבל, לא בקטנה אבל כאב כזה שאפשר לנשום איתו ואם עושים משהו ( שאינו כולל רביצה מול הטלוויזיה) יש סיכוי שהוא ימזער את עצמו לזמן מה.
בערב לעומת זאת, זה כאב שאי אפשר להתעלם ממנו יעידו המזרון השמיכה ובן הזוג. האנחות שיוצאות מהפה רומזות שמתרחש פה משהו מעניין. אנחות לחוד ומציאות לחוד. אפילו לחייך כואב.
באיזשהו שלב מגיע החלק המתמטי בכל הנושא הזה;
באיזה שעה לקחתי כדור בפעם האחרונה? וניסיונות שליפה מהזיכרון של הוראות לקיחה (מטעמי עצלנות טהורים למי יש כוח בשתיים בלילה לשלוף אותם):
אפשר לקחת שניים? זה כדור מעיר או מרדים? צריכה לאכול לפני ?
אחרי שנושא לקיחת הכדור נפתר… נותר להתאזר בסבלנות עד שזה יתחיל להשפיע על הגוף (כאילו קיימת ברירה אחרת).
לילה טוב אנשים.
אוטוטו השחר מפציע.
