פאבלו קאלו כתב : " הקשיבו ללב כי הוא בא מנשמת העולם ויום אחד יחזור אליה"
הלב תמיד נמצא שם עבור כל אחד ואחד .
הוא תמיד שם גם כשלא שמים לב אליו ולא יודעים כלל שהוא זה שמנסה לומר לכוון להתריע .
תמיד הוא שם ,אוהב, חומל סולח .
הוא המהות .הוא הנשמה. הוא המקור.
הוא האלוהים של כל אדם. הוא המצפן .
הדרך .השלווה ,השקט ,
האהבה שרוצה לתת וליצור לכם חיים קלים וטובים יותר .
אבל אנחנו לא רואים ולא מרגישים,
כי נאטמנו לא ראינו כלום ,ולא לימדו אותנו מעולם להקשיב ללב .
תמיד אמרו לנו ללכת לכיוון השכל ולהגיון. ומיום ליום ומשנה לשנה הלכנו והתרחקנו מהלב.
ואז אנחנו שואלים למה זה קורה לי?
למה אני לא מתקדם?
מה עוצר אותי ?
אני מרגיש משהו, אני יודע שזה כבר כאן ,אבל אני לא ממש יודע מה זה הדבר הזה?
או אתם לפעמים מרגישים שכבר מקום העבודה שלכם ,
או הקשר עם האנשים שעימם אתם בקשר כבר אינו מתאים לכם ,
אבל אתם בכל זאת נשארים
מתוך פחד חשש דאגה מה יהיה ?
איך אוכל לקום וללכת עכשו ?איך אסתדר ?
והמיינד והשכל גוברים על הלב שזועק שם מבפנים
ורוצה לגדול ולהתפתח ולהביא אתכם למקום טוב שלוו ואוהב יותר .
אבל הרבה פעמים הספק מתגנב ומחשבות של דאגה עולות ומשתלטות על כל חלקה טובה .
מחשבות של :" אני לא מספיק טובה" ,
"מה יהיה אם אעזוב את מקום העבודה ?
" זה מה שאני יודעת לעשות
איך אמצא את הדרך הנכונה עבורי שתביא יותר אושר ושמחה לחיי?
ועוד ועוד שאלות שרובן נובעות מתוך פחד ,דאגות ,וחשש שבא מתוך המיינד ולא מתוך הלב פנימה.
אבל הלב לא מרפה ,
הוא מרגיש לא טוב ,
לא נוח ,
הוא נותן לכם סימנים שזה לא המקום המאושר שלכם,
ויש דרך אחרת טובה יותר ,או אולי מספר דרכים.
אבל הפחדים החרדות והחששות גוברים
ואתם נשארים באיזור הנוח ,למרות שזה כואב מתסכל ומרגיש נורא ועצוב .
ואז הפחדים שולטים בחייכם כי לא פסעתם בדרך הלא נודע .
נכון שזה מפחיד, לא ידוע, לא מוכר ,נראה רחוק,
כי מעולם לא התנסתם בכך בעבר .
אבל דוקא מתוך הפחד והתגברות עליו נוכל לגדול ולהגיע למקומות גבוהים ומאושרים יותר עבורנו
