למה הורים חושבים ששיעורים זה דבר חשוב?

בחורה עם מחשב נייד

מערכת החינוך בישראל, נטע דורון
באוניברסיטה יש שיעורים? (תמונה: Hubspot)

אני חולמת על בית ספר בו הילדים לומדים, מחכימים, מתעניינים, מסתקרנים ואז חוזרים הביתה עם כל הידע,ספוג בתוכם.
בלי שיעורים, בלי מטלות משמימות שלא מתחשק להם לעשות ממילא ובלי…צורך של ההורים לפקח על כל העסק!!
ועכשיו אקיץ מהחלום האוטופי שלי ואנחת למציאות.
שיעורים! משעממים! ובתוך העסק גם אני, האמא, ויש צורך להקדיש זמן ולבדוק ביצוע שלהם, להציע עזרה, ולצקצק בפני הילדה אם חזרה עם הערה ביומן שלא הכינה שיעורים (+חתימת ההורים). או ,בגרסא המשודרגת, לקבל הערה במשוב מהחטיבה על העבירה…
אני בוחרת לא לקחת אחריות על הכנת השיעורים. זה באחריות הילד. והמורה.
שיעורים. ולעיתים, שיעורים שמגלים פתאום קשיים. כי המערכת לא הסבירה כמו שצריך. או אין לה מספיק זמן ללמד את המתקשים.
ואז צץ הצורך לעיתים בשיעורים פרטיים. עוד כסף להוציא. כי בית הספר לא מספיק.
שוב מגלגלים את האחריות על ההורים.
ומדוע ככל שיש יותר שיעורים מרבית ההורים סבורים שזה טוב יותר? האם זו אינדיקציה כלשהי לאיכות?
כל כך הרבה שעות לימוד כל כך מעט מוטיבציה

אני טוענת דווקא את ההיפך.
מערכת חינוכית יעילה תדע להעביר ידע במסגרת הזמן המוקצב לה, כך שמתן שיעורים הוא בבחינת נכשל,היות שלא הספיקה לתרגל את הנושאים הנלמדים במסגרת השעות שהוקצבו לה.

מדוע הורים אינם דורשים ממערכת החינוך שתתרכז ותמקסם את הזמן בו הילדים נמצאים בבית הספר בהעברת המסר החינוכי/לימודי?
מדוע שלא תהיה זו מערכת חינוך שתסקרן את הילדים, תלהיב אותם , תגרום להם לפתח מוטיבציה לחקור ולגלות ולהעמיק בבית, במקום להטיל עליהם משימות חיוורות בבית?
מדוע לא לשנות את הגישה גם בתחום הזה?
האם גם באוניברסיטה הסטודנטים מקבלים "שיעורים" בסוף כל הרצאה?  אבל הם כן מסיימים בסוף תואר,לא?
האם בבית ספר למחוננים יש שיעורים?
מטילים את האחריות על ההורים
נוח למערכת החינוך להטיל אחריות עלינו,ההורים. אולי כי הורים לא דורשים, לא מודעים למה שקורה כאן, לא מעמיקים. סופגים.
מה שנלמד בכיתה, מסתבר הוא טעימה, או אולי יותר. ולכן זורקים את התלמידים לתרגל ולהעמיק בבית. ומי כאן אחראי? נכון, ההורים!
ומי ישלם שיעור פרטי?
מדוע,אני תוהה, אין בית ספר בו הילדים עושים ה-כ-ל?
לומדים, מתרגלים, מסתקרנים?
דרוש בית ספר כוכב
אני מאמינה שמחנך טוב יכול לעורר סקרנות אין קץ בקרב ילדים, על מנת שימשיכו ויעמיקו מעצמם במה שנלמד. אבל גם מחנך כזה צריך תנאים טכניים ומערכת תומכת כדי להצליח.
אני מאמינה שחוויות למידה מגוונות, מקוריות ו"אחרות" מהקייים היום יעשו את ההבדל! לוחות אינטראקטיביים, אמצעי המחשה מולטימדיה, לימוד חווייתי, הם הפתרון!
אני לא מבינה מדוע לא משתמשים באנרגיות, בקריאטיביות ובסקרנות הטבעית של הילדים על מנת למלא אותם בידע!
ומה בעצם השתנה מאז שאני הייתי ילדה? אולי אז השתמשו בלוח וגיר והיום בלוח מחיק ולורד. לא יותר. עצוב!
מתי מערכת החינוך והמדינה יתעוררו?

Netta Doron
בלוג על הורות,דילמות בהורות ונשים.אמא. במקצועי: קידום עסקים ברשת הלינקדאין, בניית נוכחות בלינקדאין לחברות ולפרטיים לאתר המקצועי: http://nettadoron.com/ netdor@gmail.com