בתור חובבת אומנות מושבעת, אחד התחומים שתמיד ריתקו אותי היה עולם הצילום. אני זוכרת את עצמי עוד בתור נערה מסתובבת עם מצלמה ענקית עם סט עדשות ומתעדת את העולם דרך העיניים שלי. אהבתי להחליף פילים במצלמה ולרוץ לפתח אותם ולגלות מה מסתתר בתוכם. אהבתי לבלות בחדר חושך ולפתח תמונות בחשיפות שונות ולהתרגש, ממש ממש להתרגש מכל תמונה!
מאז העולם השתנה, הטלפונים החכמים נכנסו לחיינו ולכל אחד יש ביד מצלמה באופן קבוע. תיעוד החיים נהיה מעט אובססיבי אצל כל אחד מאיתנו וגם התוכן הוא פחות בעל ערך, העיקר התיעוד של הכאן ועכשיו. מה נעשה עם מיליוני התמונות שאנחנו מצלמים כל הזמן? איך משמרים אותן? ואיזה ערך יש לתמונה בתוך עולם האינסטנט הזה?
אז בתוך עולם האינסטנט לו אנו רגילים כל כך, תחום הצילום עדיין חי ובועט ובעל ערך אומנותי, אקספרסיבי ומסקרן. הגעתי למסיבת העיתונאים על מנת לשמוע על האמנים אשר עומדים להשתתף בפסטיבל הצילום הבינלאומי השביעי, אבל לרגע לא דמיינתי את הערכים החברתיים אליהם הפסטיבל מכוון.
הארגון עצמו הינו ארגון עצמאי ללא מטרות רווח, אשר פועל מתוך אמונה "שלכל אדם יש את הזכות להשמיע את קולו", איך אפשר שלא להתחבר ולהתרגש מאג'נדה כזאת? השנה בפסטיבל יציגו מיטב הצלמים המובילים מכל העולם לצד קהילות מוחלשות שונות, על מנת ליצר שיח חברתי משמעותי יחד ובאמצעות הפסטיבל ליצור שבירה של היררכיה בעולם האומנות. המשתתפים בפעילות החברתית מגיעים ממגוון אוכלוסיות וקהילות ברחבי הארץ: נשים ונוער בסיכון, מכורים נקיים, אנשים עם מוגבלויות, קשישים, נוער על הספקטרום האוטיסטי ועוד. המשתתפים מתעדים את המציאות היומיומית שלהם בעצמם, מביאים לידי ביטוי את סיפורם ממקום אישי ואותנטי ובכך יוצרים מסר ישיר אודות היחיד והקהילה – מסר המקדם תהליך של שינוי חברתי ומועבר לציבור הרחב על במת פסטיבל הצילום הבינלאומי.
נושא הפסטיבל השנה הוא פנטזיה, האמנים המציגים בפסטיבל יחשפו מנעד עשיר של פרשנויות לנושא והדרכים בהן ניתן לייצגו באמנות, החל מגופי עבודות שמאתגרים את הגבולות בין מציאות לדמיון ועד לסיפורים תיעודיים שגם בהם נמצא מימד פנטסטי. האמנים ירגשו, יחקרו ויצרו דיאלוג בין צלמים לקהילות שונות.
בין המציגים השונים, שניים בלטו עבורי במיוחד- כמובן שקודם כל אחד הצלמים המפורסמים בעולם- אלק סות'. אשר מציג תערוכת יחיד ואף ינאם בכנס הצילום. והשני הוא הזמר והיוצר- עברי לידר אשר יציג גוף עבודות חדש שצילם בחודש האחרון, התקופה בה המתין ללידת בנו בארה"ב. התיעוד מאוד אישי ואינטימי מצד אחד, ומצד שני מהדהד נושאים חברתיים ופוליטיים, החל מחוק הפונדקאות בישראל ועד לאמריקה בתקופת דונלד טראמפ.
פסטיבל הצילום הבינלאומי, אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל, מתקיים השנה זו הפעם השביעית. הפסטיבל הפך למוסד אמנות מוכר וידוע אליו מגיעים עשרות אלפי מבקרים מדי שנה. מתאריך ה-28 בנובמבר ועד תאריך ה-7 בדצמבר יציג הפסטיבל כ-250 צלמים מרחבי העולם ב- 40 תערוכות בינלאומיות, בשילוב תכני פרפורמנס, וידאו ארט, מוסיקה ועוד.
אני בטוח אהיה שם! מי מצטרף?
PHOTO IS:RAEL
פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-7
