לילית, שהיתה אחד הדימויים הדומיננטים לדמותה של הפאם פאטאל, מוזכרת באגדות חז"ל ובספר הזוהר. על פי המקורות היא אשתו הראשונה של אדם ("זכר ונקבה ברא אותם") שבשל סירובה להיות בתנוחה תחתונה באקט מיני, ורצונה להיות עליונה, אדם גרש אותה ובקש מאלוהים אשה חדשה, וכך נבראה חווה מצלעו. אופייה המרדני של לילית הביא לנישואיה עם השטן לו היא ילדה את "לילין" שהם שדים.
בספרות הקבלה מתוארת לילית כשדה החונקת תינוקות והמחטיאה גברים בהוצאת זרע לבטלה, ובספר הזוהר ובספרי קבלה אחרים היא קרויה לילית הזונה, לילית הרשעה, לילית האוולת ולילית השחורה.
לילית מסמלת מרדנות, רוע לב וחוסר צניעות, מביאה למותם של תינוקות בני יומם (כך הסבירו את התופעה הלא מוסברת של מוות בעריסה) ומפתה והורגת נערים וגברים צעירים. ובעולם העתיק ייצגה את האנטיתזה לדמותה של האישה היהודייה הנשואה והכשרה, בתרבות הרבנית ובתרבות העממית.
Collier, John, Lilith, 1887
Rossetti, Lady Lilith,
