כותרת משנה: המשך לפוסט קודם, "לחבק את העבר – 2".
לאחר פרסום הפוסט הסתבר לי שלא רק עבר חיבקתי אלא העתיד! מיליון וחצי אנשים בארץ, לפחות, חוגגים את החג של סוף שנה אזרחית ישנה וכניסת שנה אזרחית חדשה. העולם מתנהל לפי לוח שנה הלוח הגרגוריאני שהוא "הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות משמשים בעיקר לצרכים דתיים." מתוך ויקיפדיה. משום מה החג האזרחי הזה נקרא בארץ "סילבסטר". מה לקדוש המעונה הזה ולשמחה של סוף שנת המס? ראוי יותר לחגוג את הגשת הדוחות לרשויות. או את העסקאות המוצלחות של שנת הכספים החולפת. חג אזרחי! שגם לא פוסל נסיעה או השמעת מוזיקה, למשל.
חזרתי להתייחס לנושא כיוון שידידתי חוותה השנה את רוח ה"נובי גוד" לראשונה בחייה. היא הוזמנה למסיבה רבת משתתפים והתלהבה מהאירוח, מרוח החג, מהמאכלים החדשים. אין לי ספק שאם תוזמן שוב לחגוג "נובי גוד" תצטרף לחגיגה בשמחה רבה. תמיד כיף לחגוג, לפעמים אפילו לא משנה מה, אבל במקרה של "נובי גוד" או איך שתקראו לחג "בחצות הליל מחליפים את הסיומת" (אגב, כבר קיבלתם אזהרה לרשום את השנה במלואה, לבל יזייפו תאריך על גבי מסמך רשמי = 2020, כי ל20 סתם אפשר להוסיף מה שרוצים. למשל 16 ולקבל שנה 2016) הוא נחוג ב – 12 בלילה. בדיוק. מחוגי השעון נפגשים על 12 ואז מזנקים לתקרה הפקקים והשמפניה נמזגת לכוסות. חיוכים, נשיקות וחיבוקים וברכות, הרע נשאר בשנה שחלפה, הטוב מחכה לנו בשנה החדשה שנכנסה בדלת. שנת כלב, תרנגול או עכברוש, אבל זה כבר ממסורת אחרת. חגיגה מתמשכת אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולמחרת עוד יום עבודה, כאילו דבר לא השתנה.
אנחנו פותרים את הבעיה בהעברת המסיבה למקום בו חצות מקדים את אזור הזמן שלנו. אולי בעתיד הראשון לינואר יהפוך ליום בחירה? או לפחות שהחוגגים לא יקבלו יחס מזלזל על "חג של רוסים". (נובי – חדש. גוד – שנה. או באנלית- god.)
שנה אזרחית חדשה לכולם! שנת כספים מוצלחת, שנת אהבה ושלום!