סיימתי את הכימו', עברתי הקרנות, המשכתי הלאה בתחנה הבאה בפרוטוקול הסרטן וניסיתי לחגוג ראש – שנה אחד והייתי בטוחה שבפסח אני כבר אצא למסע קניות וטיול לעולם הגדול כי בשנה הבאה מתחילים מחדש וזה לא ממש קרה הגיעה שנה חדשה ועוד כמה סוגי טיפולים המשיכו בשנה החדשה ו…זה נראה לי שזה לא ייגמר לעולם…. השנה אני אני אנסה להתחיל מחדש – נכון, לא ממש בתחילת השנה ויהיו באמצע עוד תחנות של רופאים וכו' – אבל תהייה שנה חדשה ואני מקווה ומתפללת שזה באמת להתחיל מחדש…
איך מתחילים ? זה מפחיד נורא…בכל- זאת הגוף צריך לשקם את עצמו וזה לוקח כל כך הרבה זמן, ואני קצת מתנהלת כמו ריקוד תימני של צעד קדימה – שניים אחורה סקובידו…ואני מתפללת שזו באמת תהייה שנה של להתחיל מחדש. אני עושה לי רשימת TO DO….ומקווה לסמן וי על כמה שיותר תוכניות לשנה הזו. זה לא פשוטה ההתחלה הזו.
זה ניסיון להפרד מחלק מהרופאים, הטיפולים והבדיקות (וזה מפחיד…), אבל זה נסיון לחזרה לחוש את האופטימיות, לבנות תוכניות של מה עושים מחר או מחרתיים – ללכת בצעדים של צב, בקטנה – אבל בכל זאת נסיון של התחלה מחדש….לנסות לבנות אמונה בעצמי ובגוף שלי, לדעת שאפשר לתכנן, החששות יישארו תמיד, אבל הצעדים הראשונים לחשוב איך הולכים קדימה.
כמו תינוק…צעדים קטנים, מהוססים, נפילות קטנות, כואב – אבל אמן שזה פשוט כואב ולא משהו אחר…להאמין שזה בסדר שייכאבו הרגליים אבל זו רק תופעת לוואי מהחומרים של הכימו'…לבנות את עצמי מחדש, לא פשוט – אבל זה להתחיל מחדש. ממש להתחיל מחדש.
להסתכל על לוח – השנה ולא לכתוב במשבצות "טיפול כימו" למחרתיים אלא לכתוב בו סתם לשבת בקניון או ללכת לקנות נעליים או מתנה לעצמי. לראות את הלוח הופך להיות לוח של פעולות מפנקות ולא כאלה שמחזירות אותי ל 18 חודשים שכל מה שהיה כתוב היו פעולות שאני לא רוצה לראות יותר.
פתאום מגלים שלמרות ש"חוזרים לשגרה" – יש שגרה חדשה לגמרי וצמוד אליה צל , הסרטן. להתחיל מחדש…. זה גם לא מדוייק "להתחיל…" – כי סרטן לא מסיימים, הופכים להיות בסטטוס של "מבריאי…." – ופתאום הבדל דק בניסוח מזכיר שלעולם הוא יהיה ה"צל" שלי. תכאב הבטן ? אולי זה….כואב הראש?…..פעם בשלושה חודשים / פעם בחודש…- בדיקת שגרה, בדיקות הדמייה – זה מלווה תמיד.
כנראה שצריך להסתגל לחיות לצד הסרטן, הוא תמיד יישאר בסביבה. לא חשוב כמה רחוק אני אעבור -הוא תמיד יישאר שותף. מה שקוראים בעולם העסקים "שותף סמוי" – אבל קיים בהחלט. כן, הטיפול ההורמונלי יצטרך להמשך עוד 5 – 7 שנים !!! נכון, יש כאלה שיגידו : שטויות, מה זה כדורים ? כדורים זה להזכיר לך שאתה נשוי (רפורמי אמנם…אבל נשוי) לסרטן. תופעות לוואי? – גם מהם לא נפרדים. יש תופעות קלות יותר, יש כאלה שמשוחררים מתופעות לוואי, יש כאלה שסובלים יותר. נכון, לא מחפשים ווריד ולא שוכבים בבתי חולים (מקווים) – אבל הוא שותף. שותף שקט אבל נוכח.
נכון, זה אולי אידיוטי וזר לא יבין זאת (וטוב שכך…) – אבל לפעמים התחלות מחדש הן לא רק בית-ספר או חוג או לעבור לעבודה אחרת, לפעמים זה פשוט לחזור לחיים, אולי לא ממש ה-כ-ל, אבל זו בהחלט לחיצה על הריסט של להתחיל מחדש…משקפיים חדשות, משקפיים אחרות שחושבות אייך שמים תקופה כזו ומתחילים מחדש.