"לאן שתלך" הוא ספר ההמשך ל"אם אשאר" של הסופרת גייל פורמן. אבל אל דאגה, ניתן גם לקרוא אותו גם כספר בפני עצמו.
אדם ויילד, או בכינויו ויילדמן, הוא רוקיסט פרוע בן עשרים ואחת. אדם מתגורר בלוס אנג'לס עם ברין, שחקנית ובעלת חברת הפקות, בת עשרים ושמונה. לכאורה, חייו נפלאים. הוא מצליח, יש לו חברה יפה ומוכשרת. אבל, בתוכו הוא מתפרק. יום הוא אולי רק עשרים וארבע שעות, אבל לפעמים נדמה לו שלצלוח יום אחד זה בלתי אפשרי כמו לטפס על האוורסט. כל יום הוא לוקח כדורים שיעזרו לו להרגע ולעבור את היום…
בראיון אחד, פולשני וחודר, חייו עוברים טלטלה נוספת. המראיינת גילתה פרט שהוסתר היטב מעברו. היא גילתה שבתיכון לאדם היתה חברה, שאולי מהווה את המקור לשיריו ולדמותו הקודרת.
עברו של אדם צף ועולה שוב…
מיה, הצ'לנית המוכשרת, היתה אהובתו של אדם עוד בימי התיכון. היא ומשפחתה עברו תאונת דרכים קשה, שרק היא שרדה אותה.היא היתה מחוסרת הכרה זמן מה ועברה ניתוחים רבים שהשאירו בה צלקות וחותמות ליום הנורא בחייה. בזמן ששהתה בשיקום, התקבלה הבשורה על כך שהיא התקבלה ללימודים בג'וליארד. היא החליטה לא לתת לחלומה לחמוק ממנה ועוד באותו היום, בקשה שיביאו לה את הצ'לו. הנגינה וכוח רצונה, הצליחו לשקמה בצורה מופלאה.
כך, יום אחד היא עזבה לג'וליארד. אדם הסיע אותה לשדה התעופה. היא נישקה אותו לפרידה. אמרה לו שהיא אוהבת אותו יותר מהחיים עצמם. אחר כך ניגשה לעמדת הבידוק הביטחוני. והיא לא חזרה מאז.
לאחר שעזבה, אדם נשאר בבדידותו ובשברון לב גדול. הוא לא הבין מדוע היא נעלמה מאז בכלל מדוע עזבה אותו. הרי היא אהבה אותו יותר מכל. בתחילה הוא שקע במרה השחורה, אבל לבסוף כאבו פרץ החוצה בצורת שירים שכתב, שהפכו ללהיטים והובילו לפרסומו.
ביום של הראיון, לאחר שאדם ברח משם בלב פועם וגועש והסתובב ברחובות ניו יורק, הוא נתקל במודעה בקרנגי הול בניו יורק, שהביא אותו לשרשרת אירועים הרי גורל.
מיה הופיעה באותו הערב בקרנגי הול, צירוף מקרים או גורל? אדם החליט ללכת לשמוע את הקונצרט. מי יזהה אותו שם, בין כל חובבי המוזיקה הקלאסית?
בסוף הקונצרט, ניגש אליו הסדרן וביקש ממנו להתלוות אליו לפגוש במיה. מסתבר שנוכחותו למרות הכל בלטה…
כשמיה ואדם ניפגשים ברסיטל שלה בניו יורק, הלילה הופך למסע ברחובותיה של ניו יורק ובנכי ליבם ונפשם. רגשות מתעוררים ומטלטלים אותם.
היא מבקשת להראות לו את כל המקומות הסודיים שלה בניו יורק, אבל אולי כוונתה דווקא להראות לו את אשר על ליבה.
כשמיה נשאלה על ידי אדם, מדוע היא עזבה אז, היא הסבירה לאדם שהוא הפסיק להיות לידה, שהוא לא יכל להיות אמיתי איתה לאחר התאונה.
היא לא תכננה את הפרידה, אבל ברגע שהיתה רחוקה, הכול נהיה עבורה הרבה יותר קל. והיא חשה הקלה עצומה. היא בחרה בעצמה.
במהלך הריב הסוער היא מתוודה בפניו, שהיא שנאה אותו. היא שנאה אותו כי בגללו היא נשארה בחיים, למרות שכל משפחתה מתה. היא נשארה כי הוא בקש ממנה להישאר. וכך, כל בוקר היא מתעוררת ונזכרת שוב ושוב באסון שפקד את חייה.
מיה מתרחקת ממנו, מתרחקת אל הקצה השני של הגשר. בלעדיו. הוא מבין עכשיו שהוא צריך לקיים את ההבטחה שלו. להרפות ממנה. להרפות משניהם. כבר אז הוא הבטיח: "אם תישארי, אני אעשה כל מה שתרצי. אני אעזוב את הלהקה, אני אסע איתך לניו יורק. אבל, אם רצי שאתרחק, אני מוכן לעשות גם את זה. אני מוכן לאבד אותך ככה, אם לא תלכי היום. אני אתן לך ללכת, אם תישארי". זה היה הסוד שלו. המשא שלו. הבושה שלו. שביקש ממנה להישאר.
אדם התעייף מלהרגיש רע, שהכריח אותה לחיות, מלכעוס עליה שהיא חייה בלעדיו. הוא מבין, שאולי רגע זה הוא הרגע של סגירת המעגל ביניהם….
האם כך יסתיים סיפור אהבתם?
אדם ומיה, שני אנשים שונים, שמן ומים, החתיך והחנונית, שהמכנה המשותף שלהם הוא אהבתם הגדולה למוזיקה. במיה שולטת המחשבה שמוזיקה שווה את הכל. לעומתה, עבור אדם המוזיקה היא אמצעי לפרוק את רגשותיו. לא המוזיקה היא זו הגורמת לו לרצות לקום בבוקר. ולנשום עוד נשימה.
האם המוזיקה תחבר ביניהם? האם תצליח לאחות את הקרעים והצלקות בליבם?
"היכונו לנחיתה, אומר הקפטן
מחוץ לחלונות שוקעת שמש אל המים
ידך בכף ידי ואת לוחצת
כשאת איתי, אני תמיד בבית." שיר שכתב אדם ווילד
האם אדם יחזור הביתה?
את כל התשובות תצטרכו לקרוא בעצמכם 😉
קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
