לפני שפתחתי את הבלוג התייעצתי עם מספר בלוגריות ששמחו לחלוק מניסיונן, קיבלתי שתי המלצות עיקריות, הגיוניות עד מאוד, רק שבמקרה שלי הן סותרות. הציעו לי להתמקד כדי לגבש קהל קוראים רלוונטי מחד והציעו לי לכתוב על החיים שלי ועל מה שמעסיק אותי מאידך. בעקרון אין סתירה בין השניים, אבל במקרה שלי אפילו האלוגריתים של גוגל מתבלבל. אני גם וגם. אני גם עם רגליים על הקרקע וגם רוחניקית, אני גם אמא לתינוקת וגם למתתבגר. הנושאים שמעניינים אותי סופר מגוונים. בחיפושים שלי בגוגל יש חיפושים על צו ראשון ועל הנקה בו זמנית. אז בינתיים אני אנצל את הפלטפורמה הזאת לכתוב על מה שבא לי ואולי עם הזמן אתמקד. למעשה הנושא שבחרתי רלוונטי גם להורים לנוער וגם להורים לקטנטנים. אז מתי לדבר על סקס???
גדלתי בבית ליברלי, הנושא אצלנו לא היה טאבו, רק בשנים האחרונות הבנתי כמה מה שהיה אצלי בבית בריא ולגמרי לא מובן מאליו. גם היום, שנת 2018, כשהמתירנות כמעט בשיאה. כשאני חושבת לפרסם משהו בנוגע למין, אני קודם כל דואגת. אולי אפילו נבהלת. זה בעייתי? אולי עדיף שלא אפרסם כאן ועוד בשמי המלא… אולי זה יביך את הנער המתבגר שלי? אבל זה בדיוק העניין, זאת הסיבה שהחלטתי לכתוב על הנושא, לסייע אפילו במעט להסיר את הבושה הלא לגמרי ברורה, בנוגע לנושא כל כך טבעי – מין, יחסי מין, התבגרות מינית וכל מה שמשתמע מכך. המוטיבציה הגיעה כששמעתי סיפור עצוב על נערה צעירה, ששמה פלסטר על פתח הפות שלה במחזור הראשון. לנערה המסכנה ירד דם מהפות והיא לא הבינה מה זה. כשחושבים על זה מה יותר הגיוני מפלסטר?! אם מעולם לא סיפרו לה, איך היא תדע?! הנערה לא ידעה שמדובר על תהליך טבעי, אפשר אפילו לומר חגיגי. הסיפור הזה גרם לי להבין שהורים לא יודעים מה לספר ומתי. החלטתי שאני חייבת לעשות משהו, לא לגמרי ברור לי מה זה המשהו הזה, חשבתי לעצמי שאולי לכתוב כאן יהיה מקום טוב להתחיל ממנו. הדור הזה שב-2018 נחשב בגיל הנעורים הוא דור שניזון בעיקר מהרשת. יש אומנם כמה שיעורים בבית הספר, אבל הם בעיקרם טכניים והרבה פעמים מבלבלים יותר משעוזרים. הנוער של היום מטעה מאוד, לפעמים נדמה שהם יודעים הכל, אבל למעשה הם לא יודעים כלום. המידע שזורם אליהם לא אמין, הוא מגיע בצורה לא תואמת לגיל. הרוב נחשפים לפורנו לפני שיודעים מושגים בסיסיים. אז נתחיל בבסיס שמטריד כל הורה לפני ה-"שיחה" הראשונה והיא – מתי בכלל לבצע שיחה כזאת, מתי לדבר "על זה" לראשונה?
הדרך הכי טובה בעיני, היא לא לחכות לשיחה בנושא אלא להשתמש בחיים עצמם, בשאלות של הילדים ולהרחיב לפי הבנתם ורצונם, לנסות להשאיר את המבוכה בחוץ, אבל אם זה ממש מביך, עדיף להודות שזה מביך אתכם (כי הם כבר ירגישו…) ולהתקדם משם. השאלות הראשונות הן לרוב סביב נושא הגמילה מחיתולים, או במקלחות משותפות אם יש כאלו. נכון לטעמי לתת הסבר קצר ותמציתי על הפין, איבר המין של הזכר, על שק האשכים המחובר אליו וכמובן על הישבן. חשוב להסביר שאלו איברים פרטיים ומענגים (!) שרק לך, להוריך או לרופא יש זכות לגעת בהם. זאת לא צריכה להיות הרצאה ארוכה אלא שני משפטים בלבד כמובן אותו הסבר ניתן גם לבת. לה מסבירים על הפות, על הישבן ואפשר גם על השדיים העתידיות. מטבע הדברים השאלה הראשונה תהיה על הגוף של הילד עצמו (זכר ישאל על זכר ונקבה על נקבה) אבל השאלה הבאה יכולה להגיע אפילו באותה השיחה. גם בת השלוש כבר נתקלה בבולבול/פין בחייה הקצרים ולא בהכרח בהקשר מפחיד או שלילי. ממליצה להתכונן על המשפטים האלו מראש, כי הם יגיעו בהפתעה. סביר שברגע הכי פחות מתאים. הם מתים על זה הקטנטנים ואם ירגישו אי נעימות הם ימשיכו "לחפור". עוד המלצה שלי היא לא לפחד להשתמש בשמות העבריים, נכון חלקם נשמעים דידקטיים ולא ממש סקסיים אבל יחסי מין, פות, פין, ווסת וכד' אלו המילים המדויקות וכשרוצים לדבר בצורה ישירה צריך מילים ישירות. אם אתם רוצים שהבת שלכם תדע בבוא היום להסביר לגבר שלה שהיא צריכה גירוי קצת יותר חזק על הדגדגן כדאי שהיא תדע שקוראים לזה דגדגן, גם הבן שלכם צריך להכיר את המילה, אחרת, כשהאישה שלו תסביר לו שהיא צריכה קצת פחות לחץ בדגדגן, הוא לא ידע על מה היא מדברת…
עברתם את השלב הראשון בהצלחה? מצויין! אבל מה שחשוב לדעת הוא שגם אם לא עברתם את השלב הזה נכון, או לשביעות רצונכם, עם הילדים הפרטיים שלכם מותר לתקן. אפשר להעלות את הנושא שוב. הקטנטנים שלכם חריפים נורא, מצאו את ההזדמנות הראשונה ותעלו שוב את הנושא מיוזמתכם בלי להתבלבל, להתחמק או לגמגם. הטיפ הזה אגב נכון לא רק לנושא הזה. הרבה פעמים אנחנו עונים בצורה מסויימת ואחר כך מבינים שזאת לא הייתה הדרך הנכונה או המתאימה, אם תחזרו אל הנקודה ותסבירו להם במילים פשוטות תלמדו אותם המון גם על ההתנהלות הנכונה בעולם, גם על זה שמותר לשגות ואפשר לתקן וגם שהם חשובים לכם ושחשבתם עליהם גם שלא בנוכחותם.
ולסיכום:
V אל תחכו לשיחה ארוכה ורשמית, התחילו בהזדמנות הראשונה שמגיעה.
V התאמנו על המשפטים קודם לכן, מול מראה, או אדם אחר.
V אפשר להודות שהנושא מביך אתכם, לפעמים זה אפילו עדיף.
V השתמשו במילים ברורות ומדויקות וחיזרו על השימוש בהם בהזדמנויות שונות.
V גם אם לא הייתם מוכנים בשיחה הראשונה, אפשר יהיה לתקן בהמשך.
V אהבתם? מצאו דרך לעדכן אותי שאדע אם להמשיך לחלק ב'
