"יש דלתות שצריכות להישאר סגורות "
אלונה בחורה רווקה עזבה את ביתה לפני תשע עשרה שנים בהחלטה שלא לחזור לעולם.
לא לפתוח את הדלת שסגרה מאחוריה. לשכוח את מה שהיה בבית בו גדלה ואת הקשר שהיה לה עם אמה רחל.
לאלונה אח ושמו זאב והוא היחיד איתו היא שומרת על קשר . הוא זה שהיה לה משענת ותמיכה בשנים בהם גדלו ביחד בבית ובשנים שבאו לאחר מכן כשהיא מנסה לקיים חיים עצמאיים.
רחל אימם הייתה ציירת וכיום היא חולת אלצהיימר וזאב נאלץ להוציאה מהבית ולהעבירה לבית אבות.
זאב מציע לאלונה לחזור לחיות בבית ילדותם על מנת לחסוך את שכר הדירה שהיא נאלצת לשלם היא מתלבטת אבל מחליטה לחזור אל בית ילדותם למרות הזכרונות.
לדברי אלונה היא למדה שיש דלתות שצריכות להישאר סגורות כי לא באמת רוצים לדעת מה יש מאחוריהן. יש דלתות שיותר מידי רוצים לדעת מה יש מאחוריהן, יש דלתות נטרקו חזק כדי להבהיר שלא תחזרי לעולם ובעיקר היא למדה שאף פעם אי אפשר לשכוח שום דבר.
העלילה נעה בין ההווה לבין העבר והקורא לומד על מערכת היחסים של אלונה ואמא ומה קרה בעבר. מערכת היחסים של אלונה עם אחיה בעבר ובהווה, מה קורה לאלונה מהרגע בו החליטה לחזור לגור בבית אימה.
מה קורה לרחל בבית האבות ומהי התעלומה הגדולה מאחורי התמונה הגדולה שציירה רחל ותלויה בסלון הבית.
מיהי דפנה שרחל קוראת בשמה כל פעם שאלונה מגיעה לבית האבות לבקר את רחל. כן, יש בספר גם אלמנט של מתח
במהלך הקריאה חשבתי לא פעם על מערכות יחסים בתוך המשפחה.
אני איבדתי את אימי בחודש האחרון והמחשבות שלי נעו בין יחסי החמים והאהובים עם אימי לעומת המתואר בעלילה על יחסי אלונה ואימה וברקע היתה השאלה האם תמיד קשר אם- בת הוא קשר חם ואוהב מטבעו או שמא הוא יכול להיות קשר הרסני, קשר מלווה בשנאה עמוקה?
יחסי אחים מה משמעותם במערכת המשפחתית ?
את הספר קראתי בימים בהם עלתה לכותרות התעללות בקשישים בבית האבות וזה התחבר לי עם המתואר בעלילה על חשדותיו של זאב שמישהו מתעלל באימו הדמנטית ווכיצד הוא מתקין בחשאי מצלמות בחדרה כדי שאלונה והוא יוכלו לעקוב אחר המתרחש בחדרה.
הקריאה בספר זורמת ואותי היא ריתקה בגלל הרצון לפענח יחד עם אלונה את תעלומת התמונה ולדעת מיהי דפנה ?
גילוי נאות הספר טרם יצא לאור ואני קבלתי אותו מהסופרת. קראתי אותו בעניין ובהנאה ובסיומו נשארתי עם המחשבה,
האם באמת כדאי לפתוח דלתות סגורות כדי לגלות מה מסתתר מאחוריהן ?
האם להיכנע לסקרנות הטבועה בנו ?
ויחד עם אלונה הגעתי למסקנה "שאף פעם אי אפשר באמת לשכוח שום דבר "
ממליצה לקרוא כשיגיע לחנויות
