לא בודדה גם כשאני לבד

בעשור השני לחיי התנדבתי בער"ן, עמותה לעזרה נפשית ראשונה. כאחת שלומדת פסיכולוגיה ומסייעת לאנשים בגיל כל כך צעיר לא תמיד ידעתי לעקל, לקחתי הביתה. לקחתי הביתה את הכאבים, הפחדים והסיפורים של אנשים אחרים.

באותה תקופה חוץ מהפסיכאטר התורן שאיתו מתייעצים הייתה לנו כסטודנטים קבוצת למידה שבה פעם בשבוע נפגשים עם מנחה. באחד הסבבים דיברנו על הלבד, אחת הנשים אמרה שהיא בודדה ושגם אני בטוח בודדה גם אם אני נשואה ויש לי ילדים.

אני בטוח בודדה ? אני בודדה ? למה היא אמרה את זה. באיזו סיטואציה אני לא זוכרת. אני רק זוכרת שכעסתי מאוד. איך את שאמורה לתת כמוני מענה לאנשים שפונים לעזרה גורמת לי לחוש כל כך קטנה אני זוכרת את התגובה שלי למנחה " אני לא בודדה גם כשאני לבד " זוכרת את המבט החכם שלו מהנהן כמאשר.

נכון שהעולם עוד לא היה דיגיטלי אבל בכנות זו היתה התחושה לא בודדה גם כשאני לבד. שנים אח"כ הבנתי למה , כי זה היה הסיפור הפנימי שלה ושנית הייתי מוקפת חברים אהבה ובעיקר במילים טובות, חמות, גם ברגעים שהייתי לבד.

אח"כ כשכירה בעובדה קהילתית הייתי הזרוע הביצועית של הרשות, זו שבפועל מוציאה לאור את התכניות של פורום הנשים, העצמה נשית וכד. אני לא האמנתי במעגלים גדולים מדיי והצעתי תכניות העשרה ע"פ תכנים. הפורום לא שרד הקבוצות כן . ולמה ? כי הייתה שם יותר מדיי פוליטיקה. שלוש נשים שכל אחת משכה לכיוון שלה.

כעצמאית אותו פורום או אחת מחברות המועצה נעלבה שלא שיתפתי אותה באירוע שארגנתי, האמת שבהתחלה רציתי מאוד,בעיקר את השותפות וחשבתי כמה יועיל להן אבל כשהבנתי שהן אינן מועילות לי רק מכניסות אגו ושוב פוליטיקה אמרתי להן שלום יפה. היום הן שותפות בעיקר כי הבינו שאיתן או בלעדיהן דברים טובים קורים.

אז תמיד ברחתי, ברחתי מחברות נשים, פורומים וכל מיני קבוצות ומעגלים. יש לי את חברות העדר שלי ( 12 נשים כשרובן בלי פן, בעיקר אני נראות כמו כבש, זה למה העדר )  עם יש את החברות הקרובות למה צריך יותר ?! אז הנה למה בשבילן ולמה גם בשבילי.

סלונה מטיילת בירושלים

 כי אני לא בודדה גם כשאני לבד במיוחד בעידן הדיגיטל,  יש לי חבורות ב #סלונה_מטיילת ו #דיגיטליות בעסקים שאוהבות ומפרגנות ולפעמים המרחק מקבל משמעות של געגוע ותובנות חדשות.

לקבוצות האלה יש כללים , לא כתובים על לוחות, אבל ברורים : מקבלים ומחזירים באהבה, אהה ומצלמים בלי הפסקה .

החברויות האלה מצמיחות מתחזקות ומתעצמות במיוחד ש #saloonaschool כאן כדי להעשיר את העולם שלך כבלוגרית ודיגטלית כאחת.

בביה"ס לשיווק דיגיטלי מחזור #2.

ואז יום אחד את לא רוצה להטריד את העדר כי כל אחת במקום אחר ורק מורנה שלי מתקשרת, היא חברה כזו שמרגישה אותך גם מרחוק ואני מפצירה בה לא לבוא ושאנו בסדר וברגע של חולשה שולחת תמונה ל #דיגטליות _בעסקים מרגישה לבד והילדה קצת לא מרגישה טוב, רינת מ #לאומי_עסקים מאשרת בקבוצה את הפוסט שאחכ נראה קצת מעצבן אבל מהלב. ושוב אני לא בודדה גם כשאני לבד, בבום אחד  אני מקבלת ים של אהבה, מלא אהבה בפוסט, בהודעות ובטלפונים .

כמו בשיר של יהודית רביץ – מילה טובה, לפעמים זה מספיק, תודה רבה לכן שאתן בחיי בזמן ובמקום הכי נכון.

[youtube 32Zn4Rzga1o]

כתבה : אנג’ליקה אגבייב מייסדת Angel To Business