לפני שבועיים בערך, בעודי מסתובבת בחוסר מעש ברחוב ראשי בהרצליה, מחכה לבן שלי שיסיים את החוג, נגלה לעיניי אחד המקומות הכי מגניבים שראיתי בזמן האחרון. סוף סוף, מישהו הגשים את אחד החלומות שלי ופתח חנות של מוזיקה ואופנה, שתי אהבותיי הגדולות, ובינינו – גם השילוב הכי מתבקש בעולם! הייתי חייבת לברר מי הגאון שחשב על זה קודם (כן טוב, וגם לבדוק את הבגדים).
התשובה כל כך לא הפתיעה אותי, להיפך – זה התיישב לי בול עם המקום עצמו.
MAF – Music & Fasion
תכירו, שחר אבן צור, מצלצל מוכר? אם כן, זה בעיקר בגלל שהוא המתופף של להקת מוניקה סקס ומוזיקאי מוערך בפני עצמו. ומלפני שבועיים וחצי בערך, גם היזם והבעלים של MAF, ביחד עם אשתו, שלי.
מה פתאום? איך פתאום קם אדם בבוקר ופותח חנות קונספט של אופנה ומוזיקה?
"אני יזם באופי שלי", מעיד על עצמו אבן צור, "גם במוזיקה, תמיד אצלי יש קונספט שמתהווה מראש ומכתיב את העבודה. MAF קרה ממש בסוף שבוע אחד, כשכל הקונספט צץ דרך השם הזה. לפני כן היתה מחשבה לפתוח רק חנות בגדים, ואז כשצץ השם, נוצר הרעיון והקונספט. השם נורא הדליק אותי, ואז בעצם הגיעה ההחלטה".
את החיבור למוזיקה אנחנו מכירים, מאיפה החיבור לאופנה?
"תמיד היתה לי נגיעה לאופנה, לאמא שלי היתה במשך שנים חנות לבגדי גברים בדיזנגוף סנטר וגדלתי עם חיבור חזק לתחום. בכלל, אני מחזיק מעצמי סוג של סטייליסט, תמיד שם לב לאיך שאני יוצא מהבית. אני אוהב המון סגנונות ותמיד מחליף, תמצאי אותי בבוקר בלוק של סקייטר ובערב בסגנון הרואין שיק, אני סכיזופרן קלאסי בלבוש. מושפע מאוד מאנשים, בסופו של דבר הסטייליסטים הכי טובים הם האנשים ברחוב לדעתי".
"תחשבי על אמנים כמו דיוויד בואי, הביטלס, אלה מוזיקאים גדולים שהגדירו אופנה שלמה בכל העולם. מבחינתי זה בנשמה, הבגדים עצמם לא חשובים, אבל אם הם חשובים לך – הם מייצרים אמירה. אפשר להבין על מישהו הרבה מאוד דברים מאיך שהוא לבוש".
אז מה הרעיון של החנות הזאת בעצם?
MAF" זה חלל שמייצר סוג של לייפסטייל. אנשים נכנסים לכאן – לוקחים חולצה, לוקחים סט מיתרים, מקלות תופים. החיבור הזה מתבקש, לא המצאתי כלום אלא אם זה את השילוב של הכל יחד באותו חלל. לאמנים הכי גדולים שאני אוהב היה סטייל, ואני אוהב סטייל".
"כל העסק מבוסס בעצם על חברות ארוכה שלי עם שמוליק בודגוב (שכלי הנגינה שלו נמכרים בחנות) ועם איתי פלשקס (יבואן מותגי אופנה). באתי עם קונספט, ובעזרת חברים טובים שאהבו את הקונספט, הדבר הזה קם".
מאיפה האומץ לפתוח חנות אופנה כשמסביב נסגרות חנויות ומעצבים נאלצים לסגור את העסק?
"מי לא מסתכן היום? אנשים שלא מבקשים הרבה מהחיים. אני צריך להרגיש את החיים, אני ממציא לי המצאות וזורם איתן. להגיד לך שזה יצליח? תשאלי אותי בעוד חמש שנים, אני אדע".
ולמה דווקא הרצליה?
"עברנו לכאן לפני שנה, ובהתחלה לימדתי כאן תופים בבית-ספר למוזיקה פה ברחוב, והחיבור הזה עם רחוב סוקולוב היה ממש מיידי. היה ברור לי שאני רוצה לעשות משהו בהרצליה, כל דבר, מבחינתי זה היה יכול להיות גם דוכן פלאפל. ברגע שהגיע הרעיון של MAF הכל התחבר יחד.
יש משהו ברחוב הזה שמזכיר לי קצת את ברוקלין ואני מת על זה, זה רחוב של אנשים, רחוב קצת של פעם".
את החנות הקימו יחד, כאמור, הוא ואשתו, שלי. היא אחראית על הצד הניהולי כלכלי והוא המנהל בפועל של החנות.
אתה ממליץ לערבב את חיי הבית והזוגיות עם העסק?
"אנחנו אמנם בתחילת הדרך, אבל לנו זה עובד טוב, אני לא מתערב בנישות שלה ויש הפרדת סמכויות שעוזרת להרים את הדבר הזה. שלי שותפה שלי לכל, לא הייתי עושה את זה לבד. איפה שאני מתחיל לפרפר היא זו שמרגיעה אותי" אומר אבן צור, ומוסיף "זה כייף להיות עם בנאדם שבאמת מאמין בך".
(שלי ושחר אבן צור. צילום – אביב צידקיה)
—
המתחם מחולק לשלושה חללים – חנות הבגדים בכניסה העליונה, חלל גדול אמצעי ובו מוצגים כלי הנגינה, וחדר אקוסטי אחורי (בעל שם מגניב – Mafroom), שבו ייערכו לימודים במסגרת ביה"ס לנגינה שייפתח בקרוב במקום ויציע שיעורים מאת טובי המוזיקאים בארץ.
מותגי האופנה הנמכרים בחנות כרגע הם Insight, Ksuby, Cheap Monday, נעלי Vans ו- Allstar. המחירים נעים בטווח שבין 120-250 ₪ לטי שירטים, 350-700 ₪ לג'ינסים ו- 250-500 ₪ לשמלות. הסגנון הוא סטריט-שיק, אורבאני, מגניב ונוח, והדגמים מגיעים בכמויות קטנות, מה שמוריד את הסיכוי להיתקל ברחוב במישהו שלובש את אותו פריט ומייצר חווית קנייה בוטיקית מה שנקרא.
את הבגדים בוחר איתי, "אדם עם טאצ' וסטייל ובעל יכולות והסתכלות ייחודית על אופנה" כהגדרת אבן צור, שסומך עליו במאת האחוזים.
התחום המוזיקלי מבוסס על יצרן ישראלי (בודגוב, כאמור), והבחירה לעבוד איתו היתה אידיאולוגית, ממקום של נתינת ערך תמורת כסף. "מדובר במוצרים באיכות גבוהה ובמחירים מצוינים", לטענתו של אבן צור, שכמובן דואג לבדוק ולנסות את כולם ומנגן בעצמו על סט תופים מבית היוצר של בודגוב.
בית הספר למוזיקה, אשר מוקם בימים אלה, אמור לייצג תפיסה פרקטית של יציאה מחוץ לקופסא, שמדגישה את הסאונד כפורמט התקשורת הכי גבוה וחשוב במוזיקה. מתחילים בללמוד לייצר סאונד, ולאו-דווקא מלמידת אקורדים ותווים. הרעיון הוא להוציא תלמידים מנגנים, כשכל אחד יקבל הכוונה לסאונד האישי שלו.
(צילום: גלעד קלוגר)
—
לאורך כתיבת הפוסט הזה, מהדהד לי בראש כל הזמן הקטע הבא: "חבל שלכולם יש את אותם בגדים, חבל שאי אפשר ללכת ערומים" (שיר של אבן צור וההרמה להנחתה הכי מתבקשת שיכולתי לחשוב עליה בהקשר הזה).
אז ללכת ערומים אי אפשר, ואם כבר להתלבש – הרבה יותר כייף שתהיה גם מוזיקה טובה בסביבה!
—
MAF – סוקולוב 36, הרצליה. תבואו, יהיה דיסקו. (וגם רוק ומטאל ופאנק, נראה לי שהכל הולך שם).
