כשאוכל אפרוש כנפיים אל על, אמריא לגבהים להיות רחוק מכאן,
כשאוכל אטוס למקום חדש, שבו כל שחשוב זה שאין בכלל זמן,
אשב לי לבד על הדשא, בדד אכתוב סיפורי, על אהבה ועל עזרה,
על האדם שהיה חיה והנה לפתע הוא אדם נפלא,
אשיר מבט אליך יפתי, אתן לך חיבוק חזק שרק אוהבים נותנים,
אמלא בשנינו את עולמינו המדהים, נהייה ביחד, וכל אחד לחוד,
חיים אוהבים, משתלבים, בכלל היקום…
כשאוכל אפרוש כנפיים, אהייה גדול ועצמאי, בעולם שהוא כולו עולם שלי
עולם שלכולם בו כל הזמן רק טוב, מהדהד בו הצחוק, לא צריך בו לבכות
כאילו משעמם בו לעומת עולמי המתקדם והקודם, כאילו שהוא עולם…
רק שלי ושלך….
זוכרת שהבטחתי לך שיבוא עוד יום, בו אביא אותך למקום שבו אין רע הכל רק טוב?
כשאוכל, אעשה זאת, ועד אז נחייה כאן ועכשיו, כאילו אנו בתוך בועה, בתוך חלום.
כשאוכל אפרוש כנפיים, כמו גוזל שכבר גדל ועכשיו הוא כבר חזק וגדול.
ואמצא לי ולך עולם שהכל בו רק טוב, ואין בו דבר כזה שנקרא שעון,
שהזמן עצר בו מלכת, שלכסף אין בו משמעות, אפשר בכיף לחיות בו,
אפילו לא צריך זה את זה לאכול…
כשאוכל אפרוש כנפיים…