בסוף השבוע האחרון נערך בבנייני האומה בירושלים כנס הבוגרים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית .
לכנס הגיעו כ-1,000 רופאים, בוגרי ביה"ס לחגוג 60 שנים מאז הקמתו.
את פני הבוגרים ואורחי הכנס קידמה תערוכה אינטראקטיבית שבה הציגו הבוגרים את יכולותיהם האומנותיות בציור, פיסול, צילום ועוד.
נשיא המדינה, מר שמעון פרס, אשר פתח את הכנס, התייחס בדבריו אתמול לשביתת האחיות: "שלושה ימי שביתה בתחום הרפואי זהו זמן ארוך.
אני רואה את הנשים, הילדים, החולים והאחיות – כולם סובלים. אני פונה לאוצר ולהסתדרות – מנעו את השביתה, אל תגרמו סבל".
בהמשך דבריו הביע נשיא המדינה הערכתו לרפואה הישראלית ואמר: "הרופאים הישראלים הם מוסריים, אכפתיים ומוכשרים ביותר.
אני מצדיע לכם על כך."
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, ציין כי אחת מהתוכניות המובילות שהיו ב-1913 עם הקמת האוניברסיטה העברית היתה שיהיה בה בי"ס ללימודי רפואה "אני שמח על כי ביה"ס הוקם ובטוח כי הוא ימשיך להתוות את תו התקן הרפואי, המחקרי, עם מחויבות למדע, לפציינט, לקהילה ולעתיד של החברה".
דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ' ערן לייטרסדורף, הדגיש בדבריו כי "הכנס הוא אירוע חברתי, אך הוא גם ניסיון ראשון וייחודי ליצירת פלטפורמה חדשה לבניית התשתית הרעיונית למעורבות הבוגרים שלנו בעתידה של הרפואה האקדמית במדינת ישראל. מטרת הכנס הינה בניית תשתית לחשיבה חדשנית ויצירתית, כזו שתעודד דיון בנושאים החשובים ביותר שעל הפרק, תקבע אג'נדה חדשה וסדרי עדיפויות לקידום המערכת הרפואית במדינה ותשלב את הבוגרים שלנו בתוכה".
ראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת אמר כי לעיר ירושלים יש יתרון ברור בתחום הרפואה ומדעי החיים וכי חייבים להמשיך ולפתח אותו "אנחנו בירושלים למעשה מייצרים עתודה אסטרטגית בתחום הרפואה.
כ-32,000 אנשים מועסקים בתחום הרפואה בעיר ובאופן כללי הגורם הראשון במעלה שמשפיע על האחידות בעיר זוהי מערכת הרפואה.
אין לי ספק שנוכל להמשיך לקחת את התשתית של ביה"ס קדימה בשנים הבאות".
בכנס הוצגו גם "חלוקי המחר" אשר יוצרו ע"י אנשי המגמה לעיצוב במכללת "שנקר" אשר ברמת-גן .
בואו נקווה שחלוקים אלו לא יתכלו וישמשו את הרופאים והאחיות במשך שנים רבות.
לרגל ציון האירוע הוזמן סקר ע"י חברת "מרקט ווטץ'" אשר בדק את דעת הציבור לגבי תפקודו של הרופא והתנהגתו של הנבדק.
הסקר נערך לפני כשבועיים ובו השתתפו כ-500 איש מגילאי 18 ואילך מכל רחבי הארץ.
ממצאי הסקר
1: 70% מהנשאלים מבררים פרטים ראשוניים בקשר למחלתם לפני שהם מגיעים להבדק ע"י רופא.
2: 60% מהנשאלים מבצעים את כל הבדיקות שרושם להם הרופא ,ורק 4% אינם מבצעים את.
3: 50% מהאנשים לוקחים את התרופות אשר רושם להם הרופא, ורק 5% לא עושים כן.
4: 82% לא חוששים להבדק ע"י רופא.
5: רמת המומחיות של הרופא הינה הגורם העיקרי המשפיע על ההחלטה באופן בחירת הרופא בקרב 40% מהתושבים.
מעל גיל 45 רמת המומחיות של הרופא חשוב,לעומת זאת רמת זמינותו של הרופא וקרבתו הגיאוגרפית משפיעים על 20% מהתושבים.
תגובות לסקר
"הסקר שערכנו מצביע על כך שהנבדקים של המאה ה-21, בעידן של תקשורת מהירה ומידע זמין, הופכים את מקצוע הרפואה למאתגר אף יותר", אומר פרופ' ערן לייטרסדורף, דיקן הפקולטה לרפואה.
"בוגרי בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה הם אלו שעיצבו את דמותה של הרפואה הציבורית במדינת ישראל, המשמשת כיום מודל לחיקוי על ידי מדינות רבות.
על בית הספר מוטלת אחריות כבדה באשר להכשרת רופאי העתיד תוך יישום הידע העצום שהצטבר ובהתאם ליעדי מדינת ישראל בתחומי הרפואה והמדע הביו-רפואי".
פרופ' בני דרנגר, יו"ר תא הבוגרים של ביה"ס, רופא מרדים בהדסה ויו"ר איגוד הרופאים המרדימים במדינת ישראל אומר ביחס לנתוני הסקר כי העובדה שאנשים מגיעים עם ידע מקדים לרופא היא מבורכת "אנשים גם מודעים כיום לזכויות שלהם ומנצלים את הביטוחים המשלימים כדי לקבל חוות דעת שנייה וכך מגיעים עם רמת ידע גבוהה.
דבר זה מחייב את הרופאים להתאמץ ובסופו של דבר מעלה את רמת הטיפול לו זוכה החולה".
פרופ' דרנגר מוסיף "העובדה שרק 50% מהאוכלוסייה נוטלים את התרופות שהרופא רושם להם היא מדאיגה ונובעת בין השאר מהעובדה שאנשים לא יכולים לממן את כל התרופות להם הם נזקקים. מדינת ישראל חייבת לפעול להגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות כדי שאנשים יוכלו לקבל את הטיפול הרפואי לו הם נזקקים ולממש זכות בסיסית זו".
.