* נכתב על ידי יעל כהן מרדכי.
אני רוצה לשתף אתכם במקרה שקרה לי בסוף השבוע. האיש שלי נמצא בתקופה מאוד עמוסה בעבודה. הוא עובד עד מאוחר וכשהוא מגיע הביתה הוא פעמים רבות צריך להמשיך לעבוד עם המחשב. ייאמר לזכותו שבאמת מדובר בתקופה חריגה וששגרת העבודה שלו לא עד כדי כך עמוסה.
בתוך כל העומס הזה ודווקא עכשיו החלטנו באיחור מה לחגוג את ימי ההולדת שלנו ולנפוש בתל אביב במהלך הסופ"ש. צ'ק אין במלון הוא בשעה 15:00 והיה לי ברור שאנחנו לא מגיעים דקה אחרי כדי להספיק ליהנות כמה שיותר. אך מסתבר שלדן היו ישיבות בעבודה ולא הייתה לו אפשרות לצאת מוקדם. מפה לשם הגענו לתל אביב רק באזור 17:00.
עשינו צ'ק אין, נכנסנו לחדר והאיש שלי מוציא את המחשב ומתיישב לעבוד. "אני חייב לסיים כמה דברים" הוא אומר לי.
הבנתם את האווירה, את ההקשר ואת האירוע עצמו. בשורה התחתונה, הגענו למלון ובמקום להתאקלם ולחשוב יחד מה עושים, הוא עובד.
וכאן, בהשאלה מחיים הכט, נשאלת השאלה "מה אתם הייתם עושים"?
ולפני שתשלפו תשובה מהמותן, אני רוצה להציג לכם את מודל אפר"ת. ראשי התיבות מייצגים את המילים:
א- אירוע
פ- פרשנות
ר- רגש
ת- תגובה
אפר"ת, בסדר הזה. הכוונה היא שלאחר כל אירוע שנתון לנו אנחנו בוחרים, כן, בוחרים, את הפרשנות שלנו לאותו אירוע. אנחנו בוחרים כיצד לפרש את האירוע ועל פי הפרשנות שבחרנו, יופיע אצלנו רגש, שיתאים לאותה פרשנות. הרגש הזה יוביל לתגובה מסוימת, שתתאים לרגש שעלה. זו בעצם מעין שרשרת, שפעמים רבות עובדת באופן לא מודע ויוצרת את המציאות שלנו. התגובה שלנו, שחותמת את התהליך של אפר"ת היא למעשה האירוע שבן הזוג שלנו נתקל בו ואז הוא מפעיל את אותה שרשרת, כך שבעצם יש כאן מעגל.
יא אדיוט, מה אתה עוקף אותי בכביש?!
כדי להבין זאת טוב יותר נחשוב על מקרה שאנחנו נתקלים בו לא פעם בכביש: נהג אחר 'חותך' אותנו במהירות. זה האירוע שנתון לנו ועכשיו אנחנו נבחר פרשנות.
פרשנות אפשרית אחת
"נמאס כבר מכל הנהגים פה, כל אחד נוהג כמו משוגע ומסכן את כולם, על גופתי המתה הוא יחתוך אותי ככה, חצוף".
בעקבות הפרשנות הזו ובהתאם לה, יופיע רגש. הרגש שיעלה כאן הוא פגיעה, תסכול, מרירות, עלבון, סלידה ועוד. הרגשות הללו יובילו לתגובה בהתאם: ננסה לעקוף אותו בחזרה, אולי נצפור לו או שנשחרר לעברו כמה קללות עסיסיות. הפעולה שבה נבחר תוכל להשפיע על התגובה הנגדית של הנהג השני. ואנחנו יודעים שלא פעם סיטואציות דומות מסתיימות בצורות טראגיות ממש. זו הדרך להגיע לתוצאה גרועה, לכל המעורבים.
פרשנות אפשרית שנייה
אפשרות אחרת היא לבחור בפרשנות שונה לחלוטין: "בטח הנהג הזה ממש ממהר, אולי קרה משהו בהול שדורש ממנו להגיע מיידית למקום מסוים". בעקבות הפרשנות הזו הרגש שעשוי להופיע אצלנו הוא אהדה, קבלה, חמלה, סלחנות או אמפתיה. התגובה עשויה להיות להמשיך לנהוג כרגיל מבלי להרגיש שעלינו להעמיד את הנהג במקומו. כלומר, לעיתים התגובה היא בכלל הבלגה או נקיטת פעולה.
אותו אירוע, תוצאה שונה!
המשמעות היא שאותו אירוע בדיוק יכול להיגמר אחרת לחלוטין. וזה נכון גם לגבי הזוגיות שלנו. אם נחזור לדוגמא של דן ושלי בבית המלון. אמרנו שהאירוע הוא שדן התיישב לעבוד כשהגענו (באיחור) לחדר במלון. באותו רגע הייתי יכולה לבחור מתוך מספר פרשנויות אפשריות. הפרשנות שבחרתי בה הייתה שמופעל עליו המון לחץ ובאמת יש לו הרבה מאוד עבודה. הוא היה שמח להשתחרר מהמחשב שלו ואני מאמינה שיעשה זאת לאחר שיסיים מה שהוא צריך. אני יודעת שהוא לא עושה זאת בכוונה כדי להרגיז או לאכזב אותי ואני גם יודעת שזו תקופה יוצאת דופן ושזו לא שגרת חיינו מבחינת העומסים בעבודה שלו. אני גם יודעת שאם אני אגיב בצורה לא נעימה זה רק ילחיץ אותו עוד יותר ויגרום לו להרגיש שהוא כלוא בין המחויבות שלו לצוות שלו ולמנהל שלו לבין אישתו. הפרשנות הזו שבחרתי בה באופן מודע עוררה אצלי רגש חיובי או ניטרלי. בחרתי לגלות הבנה למצב ולא להקשות. לא כעסתי ובאמת שהבנתי את המצב כי ניסיתי לראות את הדברים מהזווית של בן הזוג שלי ומהמקום שלו. קוראים לזה אמפתיה, נכון?
win win במקום lose lose
התגובה שבחרתי בה היא לאפשר לדן לסיים את עבודתו על מנת שלאחר מכן יהיה באמת פנוי לבלות איתי. מצאתי את הדרך להעביר את הזמן מעט ובינתיים סידרתי בחדר את הדברים שלנו. הנחתי שאם אתן לו כמו שצריך לסיים את העבודה שלו, זה יטיב עם הסיטואציה ועם כל אחד מאיתנו. התגובה שהתעוררה אצלי, בהתאם לפרשנות ולרגש היא של אפשור והכלת המצב. מזגתי לשנינו מים מהבקבוק שהכינו עבורנו בחדר והראיתי לו שאני מחכה בסבלנות ולא עושה פרצופים או מתבאסת. כך הוא היה פנוי לסיים את מה שהתחיל ולא נכנס איתי למחלוקת או לויכוח.
לא חלף זמן רב והוא הכניס את המחשב לתיק. במהלך הסופ"ש המחשב נשאר שם : )
סוף מעשה מחשבה תחילה או סוף תגובה פרשנות תחילה
דן ואני זכינו ליהנות זה מזו ללא מתחים, ללא עצבים וללא בטן מלאה זה על זו. כי בחרנו אחרת. באותו מידה, אם הייתי מפרשת את האירוע אחרת, למשל "הוא כל הזמן עובד ועסוק, איחרנו לפה גם ככה ועכשיו הוא עוד פותח את המחשב! חלאס! אנחנו בנופש, כמה אפשר לעבוד? הוא לא רואה אותי!" הייתי פותחת במעגל פגיעות שבו אני פוגעת והוא נפגע ואז הוא פוגע ואני נפגעת וכך אפשר להמשיך עוד ועוד, כשהמעגל רק הולך ומתעצם.
חשוב לזכור שהאחריות על בחירת הפרשנות היא שלנו. היא לא תלויה בבן או בבת הזוג שלנו. אם נלמד לפרש אחרת, הזוגיות שלנו והחיים שלנו בכלל יהיו הרבה יותר חיוביים ושמחים.
יעל כהן מרדכי היא יועצת זוגית מוסמכת ומאמנת לזוגיות בריאה. כותבת, מרצה ומנחת סדנאות.