אני אם תשאלו אותי,לפעמים מאמינה " שיש חיים אחרי המוות,ועוד איזה.. לפעמים אני רואה מה כתוב שם בכוס הקפה השחור ,כאילו מספרת לי הכוס את הסיפור המתגלגל שם בשלמותו . כך שאל הספר " כאילו אין מחר" מאת תומר קרן, בהוצאת הספרים "הנשר הלבן",ניגשתי בחפץ,ועוד איזה חפץ לב.
הספר "כאילו אין מחר" הוא ספר שעוסק במסע רוחני משעשע של ישראל שטרן, נשוי ואב לשתי בנות, שבגיל 58 לוקה בדום לב. לאחר שנקבע מותו הוא מגיע לחדר הטהרה של בית העלמין ברעננה. בזמן שעובדי חברה קדישא שוטפים את גופתו הוא פוקח את עיניו ורואה בתוך המים את בבואתה של מכשפה אינדיאנית שפגש בילדותו בפרו. המכשפה נותנת לו הזדמנות לחזור למשפחתו בתנאי שיבצע שלושה מעשים טובים שיגרמו לשינוי משמעותי בחיי הקרובים לו. התקופה שהוקצבה לו היא תשעה חודשים בדיוק בהם עומדות לרשותו שלוש זהויות שיתחלפו ביניהן מידי פעם. ההחלפה בין הזהויות אינה בשליטתו והיא נקבעת לפי מידת הנחיצות של אותה זהות באותו הרגע. המכשפה הזהירה אותו כי "אסור לך בשום פנים ואופן להסגיר את זהותך האמיתית. הדבר יביא לביטול העסקה מיד ולסבל נוראי לקרוביך. כן, אסור לך לחפש אותן. הן יגיעו אליך ברגע המתאים".
אליך קרן "מה קרה לך שהחלטת לגעת דווקא בנושא הזה?"
"לאורך הכתיבה הרגשתי שישראל מנחה את היד שלי וגורם לי לכתוב את המילים האלה.
נשמע קצת הזוי יש לומר?
"נכון ,זה נשמע מוזר, אבל אין לי דרך אחרת להסביר מדוע ב- 30 שנה שאני כותב מעולם לא עסקתי בנושא המוות ,ואף פעם לא ראיתי בעצמי אדם רוחני במיוחד. כיום, אחרי החוויה שחוויתי התקרבתי לאנשים רוחניים שהשפיעו עליי להוציא את הספר הזה מהמגירה ולתת לישראל הזדמנות לחיות שוב דרך עיניהם של הקוראים".
אתה יכול להצביע על נושא בולט בספר?
" בוודאי, הקושי של העולים החדשים בארץ. מול האהבה הגדולה שלהם לישראל .ובו עומד הקושי הכלכלי והפער בין רמת החיים שהייתה להם בגולה לעומת המציאות בישראל".
ואיך זה מתקשר?
"שמתי לב שבשנה האחרונה הרבה אנשים שנקראים בדרכי העיתונאית מתחבטים לגבי המשך דרכם בחיים" "פעם זה לגבי מקצוע, פעם לגבי בן או בת הזוג ואפילו לגבי המדינה. לא מעט אנשים שראיינתי בשנה האחרונה תהו באוזניי – מי בקול רם ומי בחצי משפט – אם מדינת ישראל היא המקום שבו ירצו לגדל את ילדיהם. כמי שנמצא במקצוע שנאבק על קיומו וכמי שפירק מערכת נישואין אני יכול להבין את שני הלבטים הראשונים, אבל אני לעולם לא אבין אנשים שיורדים מהארץ בגלל שקשה כאן. זאת המדינה שלי לטוב ולרע. בכל מקום יש שחיתות, בכל מקום יש אנשים רעים, אבל אין לנו עוד מדינה בעולם שבה נוכל לומר שהיא שלנו. כל כך הרבה אנשים נהרגו כדי שנוכל לחיות כאן, אז בגלל שקצת קשה עוזבים? לי באופן אישי קשה עם הגישה הזאת. זה לא שאין מה לתקן פה בוודאי שיש, אבל זה לא ישתפר אם האנשים הטובים יעזבו".
יש לך מסר כל שהוא בעקבות?
" בעיניי אחד המסרים החשובים של הספר שכתבתי הוא שלא משנה מה מציעה לך הגולה – ישראל תמיד תהיה המקום הראשון במעלה – שורש המהות שלנו. מי שעוזב את השורש דן את עצמו ואת ילדיו לחיים של נדודים חסרי משמעות".
הספר כפי שכתבתי בפתיח,מרתק,שנון,מצחיק ,ואתה בולע אותו ביום אחד,ואם יש לך זמן בפחות. אתה מתאהב בישראל,דרך הכתיבה הטובה של תומר קרן. ועכשיו מגיע גילוי נאות,את תומר אני מכירה שנים רבות,והוא גם היה,ועודנו עורך שלי .
אבל בי נשבעתי שאתה צולל אל המסע בין דפי הספר,לא זכרתי מי כתב,למה,וכמה,ומה היו המסקנות שלו.
