אני פריקית של סרטים צרפתים
אוהבת את ההומור הסצנה האווירה הנופים והאנשים הפריזאיים .
האסתטיקה תמיד ניבטת אליי בכל פריים בבתים ,בגנים וביופי של הרחובות הקורצים לנו מכל עבר ,ובכלל באלגנטיות הפריזאית .
שוב הלכתי לצפות בסרט צרפתי , רק שהפעם הוא היה בועט ומלא בתובנות של צרפת האחרת , הכעורה הקשה צרפת של אותם אנשים שבדרך כלל אנו לא רואים על המסכים .
שום פריים של אסתטיקה ויופי שום נוף פריזאי מוכר וייחודי בלי טיפת אלגנטיות וצ'ארם אפשר להגיד הכיעור במיטבו .
אבל זה היה הסרט הכי מלא ביופי אנושי , במשך כל הסרט צפינו באנשים יפים באמת עם מעשים יפים באמת
אנשים אפורים אם לומר אפילו שקופים כאלה שהמסכים לא אוהבים אך הכי יפים שיש.
סרט על חמלה אנושיות מסירות דייקנות ונתינה ברמה אחרת ברמה שהמוח לא מסוגל להבין אפילו את המניע.
לאורך כל הסרט אנו צופים במחול החיים ,החיים האמתיים מלאי הקושי ,מלאי תסכול וכאב אך עם זאת מלאי אופטימיים ומלאי התרוממות רוח כזו שלא ניתנת לשבירה הסרט מדבר על מערכות יחסים ,אמונה נתינה לזולת ואכפתיות הם הערכים המנהלים את החיים האמתיים "אני אמצא פתרון " הוא המוטו של גיבור הסרט גם כשזה בלתי אפשרי הוא נותן ניצוץ לתקווה לאותם אנשים שכל הדלתות נסגרות בפניהם , ולכאלה שאינם רואים את הדלת בכלל .
בצרפת של היום שאנשים עם כיפה וציצית פחות מסתובבים ברחוב בחופשיות ובדרך כלל מסתירים את עצמם , מוצא ברונו הרוש את עצמו כמביא דת חדשה דת המסירות והנתינה ,ללא אפליה בין שחורים גולים מוסלמים וצרפתים דת של אנשים למען אנשים .
שם הסרט בצרפתית הוא "המיוחדים" אין ספק יחידי סגולה אותם אנשים שעשיה בעבורם היא דרך חיים .
לכו לצפות בסרט ,
לייק לחיים האמתיים .