לכבוד יום העצמאות האמריקאי שלחתי את אישי היקר אל המאהבת שלו. שלחתי איתו גם בקבוק יין איכותי, שוקולד טוב ואת ארבעת ילדי.
הם מאוד אוהבים אותה. נו ברור, היא סבתא שלהם. גם אני אוהבת אותה. כל כך אוהבת שאני לא רוצה להפריע לה בפגישותיה עם בנה האהוב.
את עצמי ארזתי בבית, עם כוס יין אדום, מזגן איכותי וספר.
בערב אצא עם חברות. מחר, אבלה בחוף הים, אף ילד לא ילכלך אותי בגלידה, אף אחד לא יבקש שאעביר לו את זה, ואתן לו את ההוא. אאלץ, בקושי רב, לרבוץ על חוף הים בלי שיפריעו לי.
הטלפון יהיה שקט וזה יהיה הבוקר הראשון מזה זמן רב שאקום ביקיצה טבעית.
הסדרי ראיה בנישואין זה דבר חשוב. געגוע הוא דבר מבורך, (כשמדובר בימים ספורים!) החבורה תחזור ותספר לי על החוויות שלהם. הם יקבלו בחזרה אמא שהצליחה לישון יותר משעתיים רצופות בלילה, שגם לה יהיו חוויות חדשות לספר מלבד איך מכונת הכביסה הגיבה כשהפעלתי אותה בפעם השלישית היום…
משהו אמר חופש גדול???
יום עצמאות שמח לי.
יום הולדת שמח לסבתא.
