"אתה לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס עד שיהיה לך את האומץ לאבד את מראה החוף". ומה קורה כשסוף סוף מסבים את המבט מהיבשה?
יום העצמאות 2011- התחלתי לעבוד כשכירה בחברה להפקת וארגון כנסים, מקום עבודה מצוין עם אנשים איכותיים- כל כך רציתי את העבודה הזו, וכשהתקבלתי הרגשתי שאני בדיוק במקום הנכון, בכיוון הנכון, ואני ממש זוכרת שחשבתי לעצמי- יש יותר טוב מזה??
אז לא לקח הרבה זמן עד שהבנתי שכן, יש יותר טוב מזה.
זה קרה כששוטטתי בפייסבוק (כן, תוך כדי העבודה- מודה ומתוודה….) ונתקלתי במודעה שתפסה לי את העין- לימודי סטיילינג. אז אמנם תמיד אהבתי אופנה, אבל סטייליסטית?? אני?! אין סיכוי.
גם אם אני אלמד באופן מקצועי- מי יאמין לי שאני סטייליסטית?!
ועדיין… משהו דיגדג לי ולא נתן לי מנוחה. אז הקלקתי על המודעה- ושלושה ימים אחר כך, התחיל הקורס ששינה לי את המסלול, והפך אותי לשני זהר- סטייליסטית אישית.
(אבל לא כזו שמחלקת דרקונים או ציונים של שיק ושוק…)
אני סטייליסטית מזן אחר- אני נותנת לנשים כלים וידע לעשות בחירות נכונות של בגדים, גזרות וצבעים, ומראה להן איך הן יכולות להתאהב בעצמן מחדש כבר עכשיו.
אצלי, סטיילינג זה הרבה מעבר ללהתאים את החולצה למכנסיים, או את השרשרת לנעליים- סטיילינג אצלי מגיע ממקום עמוק יותר, של ביטחון עצמי, דימוי הגוף וביטוי עצמי- כי זה התהליך שעברתי בעצמי מהרגע שהתחלתי ללמוד סטיילינג, עד שהתחלתי לעסוק בו.
הדרך שלי לעצמאות היתה רחוקה מלהיות חלקה או קלה- מהמשפחה שלא ממש הבינה מה זה בכלל הסטיילינג הזה ואיך אפשר להתפרנס מזה,
דרך הלמידה בדרך הקשה איך זה לנהל עסק של אישה אחת- זה אומר שאני לא מתעסקת רק בסטיילינג- אלא גם בכתיבה שיווקית, במכירות, בגרפיקה, בהנהלת חשבונות, בפרסום ובמה לא…
זה בעצם האתגר הכי גדול אצלי כאשה עצמאית- ללהטט בין כל כך הרבה כובעים, ולהמציא את עצמי מחדש כל פעם- וכל פעם מחדש לעבור מסכת של שאלות וביקורות עצמיות נוקבות:
אני עושה את המקסימום שאני יכולה? על מה לא חשבתי, מה אולי פספסתי בדרך? ולמה שיגיעו דווקא אלי?…
אבל עם כל הקושי, התסכול והחששות שצפים- אני כל כך שמחה על המקום שאני נמצאת בו עכשיו. לא הייתי מוותרת עליו, ולא הייתי משנה שום דבר בדרך.
להיות עצמאית בשבילי זה לא רק לקום מתי שאני רוצה (שזה נחמד, אני מודה), ולהיות אחראית ללו"ז שלי (שזה גם נחמד, מודה גם בזה).
להיות עצמאית זה להשמיע את הקול שלי, לעמוד על שלי, לדאוג לעצמי, לחשוב כל הזמן קדימה, לקבל לבד החלטות, להקשיב לבטן- אבל גם לראש, לבחור בפינצטה את מי שמקיף אותי, וכן- לעשות את הכסף שלי, בעצמי!
את קוראת את זה ומרגישה שזה מדגדג לך, היציאה לעצמאות? פשוט לכי על זה. אל תתפטרי מחר בלי לדעת מה הכיוון שלך או במה את רוצה לעסוק- אבל אם יש תחום שמעניין אותך ואת יודעת, פשוט יודעת שאת טובה בזה- לכי על זה! תעזרי בליווי תעסוקתי, תכירי את השוק, תלמדי, תלמדי ושוב תלמדי- ואז תעשי.
זו אולי קלישאה, אבל אני מאמינה שעדיף להתחרט על מה שעשינו, מאשר על מה שלא עשינו. תנסי! מקסימום- תצליחי.
