
השוטרים קרוייטנר וואלנר נסעו לבדוק מידע שהובא אליהם בנוגע לקבר נסתר שנמצא בחדר סודי במרתף של כנסייה קטנה ונטושה בעיירה נידחת בבוואריה. השניים תחילה היו סקפטיים בנוגע למידע מאחר והוא הגיע מטיפוס תימהוני בשם ניסל שהוכר למשטרה בשל מעשי גניבה חוזרים ונשנים.
קרויינר הוא שוטר מחוספס שלמרות תפקידו בשירות החוק הוא לא תמיד הולך לפי הספר בעת פיענוח מקרה ובכלל, למעשה, אם הוא לא היה שוטר אז רוב הסיכויים שהוא היה נמנה עם הפושעים שהמשטרה פועלת ללכדם… לעומתו, ואלנר הוא בחור צעיר בן 23 בלבד, שוטר רציני ומאוד אחראי שפועל בדיוק לפי הספר ולעיתים הזדעזע מפעולותיו של עמיתו קרוייטנר, גם אם לעיתים אותם פעולות עשו להם "קיצורי דרך" בהשגת ראיות והתקדמות בחקירה. לשני השוטרים הכה מנוגדים זה מזה, הצטרפה לחקירה תובעת מחוזית בשם קלאודיה לוקאס שגם הייתה בתו של ראש תחנת המשטרה של שני השוטרים. בין קלאודיה הכריזמטית והמפתה וואלנר הרציני והעצור החלה מערכת יחסים קלילה במקביל לחקירת תיק הקבר המסתורי. למרות שקלאודיה הייתה מבוגרת מואלנר בעשור והם היו מאוד שונים זה מזו, קלאודיה מאוד נמשכה לצעיר הביישן אותו היא נהנתה להקניט פעם אחר פעם.
אחרי מציאת הקבר ואיתור שמה של המתה שזוהתה כפרידה יונאס, עלו השאלות כמו מי היה זה שקבר אותה במקום המוסתר בכנסייה בארון זכוכית מעוטר ולמה? וכשאותר כדור בשרידי גולגולתה השאלה המרכזית הייתה: מי רצח את פרידה יונאס?
העלילה מגוללת לקורא בשני צירי זמן: ההווה 1992, הזמן בו אותר הקבר המסתורי, והעבר 1945 (וגם פרק או שניים מ-1939) שבו מתוארים הימים האחרונים של מלחמת העולם השניה, זמן מאוד קצר לפני תבוסת הנאצים והגעתם של האמריקאים. הפרטים בין שני צירי הזמן משתלבים ביניהם וחושפים את הקורא לעלילה מרתקת ומותחת ולמעשה, רק בסוף הספר מתגלה זהותו של מי שרצח את פרידה יונאס.
ככל שמתקדמת העלילה אנו מגלים יותר ויותר פרטים של חייה של פרידה, מי הייתה ומהיכן באה, ומה היה הקשר שלה לכל אחד ואחד מהחשודים ברצח שלה.
ספרי מתח הם הז'אנר שאני הכי אוהבת ואת הספר הזה התחלתי לקרוא אתמול בערב וסיימתי אותו היום בבוקר, וסביר להניח שאם לא הייתי צריכה לישון באמצע אז הייתי קוראת אותו ברציפות עד סופו.
הספר מעניין וכתוב בצורה קולחת ומרתקת, וכמו שמתרחש בספרי מתח בדר"כ, הסוף הוא בכלל לא צפוי ולקורא צפויה הפתעה כשהתעלומה מגיעה על פתרונה. נהניתי מאוד מסיומו של הספר שלדעתי הסתיים בצורה ראויה.












