דברים טובים מתחילים בשעמום, אבל אחד כזה אמיתי, כשאת מטפסת על הקירות. ישבתי בבית, השעה הייתה 1:30 בלילה, כל הסדרות שבעולם נחרשו כבר, אפילו לחינוכית 23 לא היה כבר מה לחדש לי ולא נותר לי אלא להושיט יד אל הלפ-טופ שלי. פייסבוק, גוגל, הלוך חזור ועדיין שעמום המחץ. לפתע משום מקום הכתה בי פרסומת בפייסבוק עם שעון שממש אהבתי. קליק ואני שם. בתוך קניון וירטואלי עצום, שפתוח בשבילי 24/7 ויכול להציע לי את כל מה שאני רוצה! יש מצב שאולי במקרה תכירו אותו- EBAY.
התחלתי לחטט ולחפש ולכתוב מילות מפתח ולסנן לפי מחירים ובסוף מצאתי את האחד שלי. אחרי שעתיים שאני והספה אחד הם, העזתי לקום, לשלוף כרטיס אשראי ובלי להתלבט, עשיתי מה שאישה צריכה לעשות- שילמתי! שם זה התחיל, אבל שם זה לא נגמר…. השעון הגיע, בזמן שלו… לאחר 3 שבועות התאחדנו, אני והאחד שלי, שכבר מזמן נהיו לו עוד 5 מתחרים שעושים את דרכם לארץ, ככה זה כשהכל כל כך זול.
בקיצור, יום אחד אני, חברה והשעון יושבים בבית קפה, לפתע אני קולטת מישהי בשולחן ליד נועצת בי מבטים. ״אנחנו מכירות?״ אני שואלת אותה כשזה כבר הופך למוגזם. היא עונה לי: ״לא, אבל הייתי שמחה להכיר את השעון המהמם שלך! מאיפה הוא??? אני חייבת כזה!!!״ עכשיו אני, כמעט גיליתי לה את הסוד שלי ופרצתי בוידוי! ואם זה היה קורה, זה כנראה היה נשמע ככה: ״יו! את לא מבינה, לילה אחד הייתי משועממת אז נכנסתי ל- ebay ורכשתי לי שעון באיזה 5$, רוצה שאני אשלח לך לינק?״ אבל עוד הרבה לפני שאני התוודיתי, היא כבר אמרה: ״250 ש״ח במקום, אם את מביאה לי אותו עכשיו״. בלינג, בלינג, הופה הופה, ככה עושים עסקים! הגיעה השעה להפוך את השופינג למקצוע!
היא פתחה את הארנק, אני הורדתי את השעון והבנתי שאולי אין לי כבר שעון על היד אבל בהחלט יש לי זהב ביד וסיבה טובה לרוץ ל- ebay ולהתחיל לקנות דברים… וככה התחיל הטירוף, אני קונה, כבר לא 1 אלא 5, עונדת ולובשת וכולן רוצות בדיוק כזה ומוכנות לשלם! עברה חצי שנה של כיף ולשחק ב״נדמה לי״ עד שהקמתי ביחד עם שותפה את 1item אתר שמציע בגדים ואקססוריז עד 100 ש״ח וכמו שאפשר להבין – אין אחת שלא רוצה בגדים ואקססוריז עד 100 ש״ח! האתר הפך לטירוף, הפייסבוק גדל מיום ליום ומנה למעלה מ-100 אלף עוקבות, כולם כתבו עלינו, דיברו עלינו ובעיקר נכנסו לאתר וקנו את מה שהצענו להן וצחקו מהשמות שנתנו לפריטים: שמלת קמצנית, מכנסי אבו-קומונה, סוודר דן חסכן- שמות שלא מתביישים להגיד שאת קונה בגדים בזול וצוחקת כל הדרך לקופה!
וככה, בפשטות, תחביב הפך למקצוע. ואם שמים לרגע את הפשטות בצד ומתבוננים על ה״קסם״ הזה שקרה בלי ששמתי לב, אני חושבת שהמתכון היה מורכב מכמה דברים ברורים: לעשות את מה שאני אוהבת- שופינג שהפך לקניינות, תחום- אופנה שהפך למסחר ובעיקר לדבוק בעולם הערכים שלי- low cost. הרבה םעמים בדרך אמרו לי: ״איך את מרוויחה כשאת מוכרת במחירים כאלו???״ והתשובה שלי הייתה: ״בעסקה טובה- כולם מרוויחים ולכן גם הלקוחה בקצה צריכה להרגיש שהיא לא רק עשתה שופינג, היא גם דפקה ת׳מערכת עם המחיר״.
מסתבר שכל מה שצריך זה חיבור חזק למה שאת באמת אוהבת. ספרים? ריצה? בישול? זה לא באמת משנה, זה שם קוד בדרך לאיך את הולכת לעשות רק את זה והופכת את זה לסיפור ההצלחה שלך…
ואז החלטנו למכור. הגיעה הזדמנות טובה, בזמן הנכון. וקמתי לבוקר שאחרי כשברור לי שגם הדבר הגדול הבא שלי חייב להיות ברשת. למה? כי שם נמצאים כולם. גברים, נשים, בעלי חיים, המצאות, מתכונים, אג׳נדות- ברשת הכל קורה ומי שלא שם, לרוב לא קיים. אז הקמתי את דודה לולה שהוא אתר לבגדי וינטג׳ ויד 2 ובמקביל אני עובדת על עוד מיזמים מרגשים משלי כשביום יום שלי אני חיה, נושמת ויוצרת בסטודיו שלי ונותנת שירותי ליווי וייעוץ לכל מי שחולם לפתוח אתר ecommerce או כאלו שכבר יש להם אבל רוצים לעשות את זה, טוב יותר, נכון יותר, וואו יותר!
ועדיין כששואלים אותי מה אני עושה, קצת קשה לי למצוא תשובה אחת נכונה. סבתא אדית אומרת שכל מה שאני עושה זה ״לופטגשייפן״, עסקים באוויר ״רוני-רון״ היא אומרת לי ״את הרי הופכת שמעטס לזהב״. פעם הייתי נעלבת, היום אני גאה. אמא שלי אומרת: ״אני לא מבינה בדיוק מה את עושה, אבל זה נראה טוב״. רון בעלי אומר שאני יודעת לקנות ״את קניינית״. ואני, אני אומרת שכיף לי לקום לבוקר בו האהבה שלי היא העסק שלי.
