לקראת הטיול שלנו בבודפשט הייתה התרגשות. היא התרגשה בגלל שזה טיול בת מצווש בחו"ל לבד עם אמא ואני התרגשתי כי שתינו נהיה לבד, נבלה זמן איכות ונייצר זיכרון מתוק של אמא ובת.
ההכנות
אני מאוד אוהבת את בודפשט וביקרתי בה מספר פעמים. אני מכירה אותה ושלב ההכנות היה קל עבורי. ההחלטה הייתה שאנחנו נהנות מעצם הביחד שלנו. נטייל ברחובות, נעצור לשתות קפה, נאכל גלידה, אטרקציות וכמובן שופינג. השארתי לעצמנו את כל הגמישות בזמן: לקום בבוקר ולהחליט מה היום. כמובן כשמכירים אז קל יותר.
ההכנות שלה כללו לבדוק איזה חנויות מתאימות לשופינג בת מצווש. ההכנות שלי כללו איזה אטרקציות לא יהיו 'כבדות' מידיי עבורה ויחד עם זאת לחוות את בודפשט.
החוויה מתחילה באריזה
במיוחד כשמדובר בבת מצווש ועוד יותר כשמדובר בטיול שהוא במיוחד בשבילה. זה שונה מטיול משפחה, עם האחים. וכמו אחת שכאילו חצתה לפחות חצי עולם אמרה לי עלמת החן, אמא אני אורזת מזוודה כמעט ריקה… שיהיה מקום למה שנקנה חדש… שיעורי בית היא יודעת לעשות.
נסענו ברכבת לנתב"ג. כבר כאן התחילה החוויה. כיף לשבת ברכבת עם מזוודה ולדעת שרב האנשים סביבנו נוסעים לעבודה. חו"ל התחיל ברגע שסיימנו עם הצ'ק אין עברנו ביקורת דרכונים והופ אנחנו בדיוטי פרי. קנינו שוקולדים שנשארו להמתין לנו כאן וישבנו לנו לכוס קפה וארוחת בוקר קלה.
נחיתה רכה
מלמעלה בודפשט יפייפיה. ההתרגשות שלה כבר ממש ממש בשיא וכשהגלגלים נוגעים בקרקע ראיתי שהיא חייכה. היא מרוצה. שוב, דרכונים, מזוודות, להפעיל את החבילה של חו"ל בסלולרי וקדימה לאוטובוס שייקח אותנו למלון.
La Prima Fashion Hotel Budapest, זה המלון ששהינו בו והוא מומלץ מאוד! ממוקם על אחד הרחובות החוצים את רחוב ואצי במרכזו, מרחק 20 צעדים (לפי מדד צעדי בת מצווש), קרוב למטרו קרוב לדנובה. ארוחת בוקר טובה מאוד, WIFI חופשי בכל רחבי המלון, שירות אדיב ובכלל מלון בוטיק מתוק.
הסיבוב הראשון ברחוב הראשי כלל ביקור בחנויות שסיפרתי לה עליהן עוד בבית, כשהסתובבנו בחנות TIGER ראיתי את הברק בעיניים ואת הקלילות בה עברה בין המדפים ואספה לסלסילה דברים שאהבה סימסתי לאבא שנשאר בבית שהילדה מרגישה בלונה פארק.
מבלות
ובכל זאת, צריך למלא את הזמן. לראות דברים, לאכול, שופינג (לשם כך התכנסנו מלכתחילה בנתב"ג), לחוות, ליצור חוויות שגם בעתיד, כשהיא תהיה אמא בעצמה היא תזכור את טיול בת המצווה.
יום ה 20 באוגוסט הוא יום סנט סטפן הקדוש, ביום זה החנויות סגורות אבל התחבורה הציבורית עובדת ובתי הקפה והמסעדות מלאים. אז את כל מה שכרוך בשופינג תכננתי לימים שלפני והחכמה היא להשאיר פעילויות חובה ליום שבו החוויה לא מורכבת מקניה.
שיט על הדנובה
שטנו בערב, כאשר אפשר לראות את בודפשט מוארת באורות מנצנצים. העיר יפייפיה באור יום אבל בשעות הערב היא מלאה קסם של אורות. שיט של שעה מספיק וממצה את החוויה. שטנו באחת הספינות אבל יש את האטרקציה של האוטובוס האמפיבי, זה שנוסע נוסע… שוחה.
בית הפרלמנט
מופע קרקס
מופע הקרקס בבודפשט הוא מופע קבוע אבל מידיי פעם יש הפסקות במופעים. משהו ששווה לבדוק כבר בארץ. בכל אופן, המופע מושקע מאוד ונמשך כשעתיים וחצי. אם בטוחים שרוצים ללכת לראות את המופע, מומלץ לקנות כרטיסים מראש. Fővárosi Nagycirkusz
אתרי חובה
בית הפרלמנט (בבודפשט יש חוק הקובע שלא בונים בניין שהגובה שלו עולה על גובה בית הפרלמנט), מצודת הדייגים, הגשרים (בבודפשט היו 8 גשרים שהופצצו ע"י הנאצים ועם בנייתה מחדש שוחזרו רק 7 גשרים) האנדרטה של הנעליים, בית הכנסת ברובע היהודי ועץ הערבה הבוכיה. יש אתרים רבים נוספים אבל בחרתי באלה, בעיקר בגלל שהם פשוט נמצאים בקרבת מקום.
בית הכנסת הגדול של בודפשט כאן
בשבת – סגור למבקרים.
אנדרטת הנעלים
האנדרטה ממוקמת על גדות הדנובה בצד של פשט, סמוך לבית הפרלמנט. הסיפור סביב האנדרטה לא קל והדרך היחידה של בת מצווש להתמודד עם זה הייתה באמצעות המצלמה. נתתי לה את המצלמה שלי והנחתי לה להסתובב בין זוגות הנעליים עשויות ברזל.
הצד של בודה
גם הצד של בודה הוא צד ששווה לבקר בו. ממנו הנוף הנשקף הוא עוצר נשימה. עלינו למצודת הדייגים (M2 הקו האדום עד לתחנת Széll Kálmán tér) ושם שתינו קפה בבית הקפה Ruszwurm Cukrászda הידוע בקרמשניט המעולה שלו ובכלל הטיול בצד של בודה מקסים. גם הקניון Mammut הסמוך לתחנת הרכבת שווה, במיוחד האגף החדש.
ויתרתי על הריצה
כמובן שארזתי איתי את נעלי הריצה ובגדי הריצה. אין כמו לרוץ בבודפשט במיוחד בכריסמס האמת רצינו לרוץ יחד. 4-5 קילומטרים ריצה קלילה סביב הדנובה. כמו שאנחנו אוהבות. הקילומטראז' היומי שלנו היה גבוה למרות השימוש בתחבורה הציבורית ובת מצווש הייתה עייפה. חשבתי לצאת לרוץ לבד, לקום מוקדם לרוץ קצת ולחזור. שבת בבוקר קמתי, התלבטתי אם לצאת לרוץ ולהשאיר אותה להמשיך לישון. הרי אני אחזור לפני שהיא תתעורר. בסופו של דבר החלטתי שאני לא עוזבת אותה לבד במלון. מה שבדיעבד הסתבר כהחלטה נכונה. בשעה מוקדמת אזעקת אש מעירה אותנו בבהלה…. אזעקת שווא, אבל להתעורר ככה זה היה מפחיד. מבהיל. לחשוב שהיא הייתה מתעוררת לקול הרעש הצורם הזה ומגלה שאני לא איתה…. לא קל לוותר על הריצה. תחושה של אשם, ויתור, מצפון. אבל… כל חופשה מגיעה לסופה ותכנית האימונים תחזור לשגרה.
עוד הרבה יש לספר על בודפשט…
כמובן שיש עוד הרבה לספר ולשתף ולהמליץ… קצרה היריעה מלהכיל… וכנראה גם היכולת של הקוראים לקרא פוסט ארוך כל כך… השוק המקורה, המסעדה האיטלקית המעולה vapiano (שימו לב תפריט באנגלית על העמוד מול דלפק ההזמנה… שלא תחכו בתור בלי לדעת מה אתם רוצים) פור סייל, המסעדה התאילנדית, Pata Negra – מסעדת טאפסים מצויינת..
אסיים בהמלצה על גלידה טעימה שההגשה בצורת פרח הפכה לאטרקציה. גם טעים, גם נעים לעין. Gelarto Rosa – Ice Cream shop
נתתי לה את המצלמה
מאחר ועליי הוטל תפקיד המבוגר האחראי, זה שדואג לכספים / לאוכל / להגיע למקומות וגם לחזור מהם… הפקדתי בידיה את המצלמה שלי. נתתי לה לצלם את בודפשט מנקודת המבט שלה. הרי זה הטיול שלה, בשבילה. אלבום התמונות מהטיול הוא מתנה נפלאה ומזכרת מקסימה. תודה לבת מצווש על החוויה האחרת בבודפשט.
התמונות צולמו בידיי בת מצווש:
ולסיום סיומת
כי קשה לי להפסיק פוסט על בודפשט
בסוף הטיול היא שמרה את המטבעות של הפורינט לטיול הבא בבודפשט.
בסניף הראשון של סטארבקס בו ביקרנו ביום הראשון (הפסקתי לספור כמה פקדנו את סניפי סטארבקס) היא אמרה לי: אמא הגשמת לי חלום. אני לא יודעת אם היא התכוונה לסטארבקס שהיא כל כך אוהבת או לטיול. אבל מה זה משנה… העיקר הוא שפינינו מקום לעוד חלום.
