מצאתי כמה דרכים מעניינות להתבונן על נושא הטבעונות בהיבט הפסיכולוגי ואביא לכן נקודות מבט אלה מפעם לפעם. את הפוסט הזה העליתי לפייסבוק לפני מספר חודשים. עשיתי כאן השוואה בין מודל פסיכולוגי ידוע ושיבצתי לתוכו את התגובות של צורכים מן החי. כל האמירות שמובאות כאן הן חלק ממגוון של אמירות ששמעתי מהסובבים אותי….
כשאנו הופכים לטבעונים ומדברים על זה אנחנו שומעים מגוון של תגובות שנראה שהן די חוזרות על עצמן. גארי יורופסקי דיבר על כך שכשנפתחת המודעות לתכנים של מה שמעולל האדם לבעלי-החיים מתקיימים חמשת השלבים של מודל "קובלר-רוס", פסיכולוגית שאפיינה חמישה שלבים של התמודדות עם משבר (או מוות). מסתבר שאת רוב התגובות שאנחנו שומעים אפשר לחבר לאחד מחמשת השלבים.
צילום: Shutterstock
חמשת השלבים של התמודדות עם השואה שהאדם מעולל לבעלי-החיים לפי מודל רוס-קובלר:
1. הכחשה:
* אנחנו לא אשמים – זה בכלל שרשרת המזון.
* אלוהים יצר אותנו ככה עם השיניים של הטורפים והכל.
* הפרה לא סובלת כשלוקחים לה חלב– להיפך – אם לא נחלוב אותה היא תסבול כי יש לה גודש.
* החיות לא יודעות שהורגים אותן/הן חיות נפלא עד הרגע האחרון/שחיטה כשרה לא כואבת.
2. כעס:
* אל תתערבו לי בחיים/צאו לי מהצלחת.
* אל תגידו לידי 'שואה' – זה פוגע לי ברגשות, זו צביעות.
* אתם הטבעונים – תסתכלו על עצמכם – כמה אתם אלימים.
* טבעונות זו צורת חיים קיצונית, לא מתאים לי לחיות כך.
3. מיקוח:
*אתה אולי לא אוכל חיות, אבל תראה – דרכת עכשו על נמלה, וקודם מעכת יתוש…
* אתה טבעוני ואתה עושה הדברה בבית – זה נראה לך בסדר?
* ואם תיסע באוטו ותצטרך להחליט בהחלטה רגעית במי לפגוע: באמא שלך או בחיה, מה תעשה אז?
*אם כולם יפסיקו לאכול פרות ולשתות חלב – מה יהיה עם הפרות המסכנות ברפתות?
4. דכאון:
*זה פשוט נורא – למה אתם עושים את זה לעצמכם?
* אם אהיה טבעוני – אז מה נשאר לי לאכול?
* טבעונות זה נורא יקר – מאיפה אני אקח כסף לחיות כך?
* אם אהיה טבעוני אצטרך כל היום לעמוד במטבח ולבשל וזה נראה לי מאד מעייף.
5. השלמה:
*אפשר לקבל מתכונים?
* מה עם שרימפס – זה בסדר לאכול? ואיפה קונים את היוגורט-סויה של תנובה – בכל החנויות?
* אפשר לבוא אתך להרצאה של גארי יורופסקי?
*איך מצטרפים ל"אתגר 22" של אנונימוס?