אחד הדברים שהושפעו בצורה המשמעותית ביותר מהאווירה הליברלית והפתוחה בעולם המערבי בשנים האחרונות הוא מבנה המשפחה. אם בעבר משפחה מקובלת הייתה מבוססת על המבנה המסורתי של אם, אב וילדים, היום ניתן לראות סוגים שונים של משפחות שמקבלים הכרה חברתית וחוקתית.
משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות, משפחות של הורות משותפת ועוד- בעשור האחרון חלו שינויים חברתיים רבים שאיפשרו צורות משפחה אלו וגרמו להן להפוך ללגיטימיות.
כמון שאין מקום לאופוריה ולחברה הישראלית יש עוד דרך ארוכה לעשות במתן זכויות שוות למשפחות אלטרנטיביות, אך בהחלט ניתן לראות שינוי לטובה ופתיחות חברתית כלפי משפחות אחרות.
הורות משותפת הפכה לדרך פופולרית להבאת ילדים לעולם עבור אנשים שונים. הכוונה בהורות משותפת היא לשני אנשים שאינם מנהלים קשר זוגי כלשהו ומחליטים להביא יחדיו ילד לעולם.
בחלק מהמקרים מדובר ברווקים ורווקות סטרייטים שהגיעו לגיל מבוגר יחסית ללא ילדים ורוצים בכל זאת להגשים את חלום ההורות, במקרים אחרים מדובר בהומואים ולסביות שרוצים להביא ילדים לעולם בשיתוף בן המין השני ולא בוחרים במסלול של פונדקאות או בנק הזרע בהתאמה.
כאשר שני אנשים מחליטים לבחור במסלול של הורות משותפת, חשוב מאוד שיקפידו לעגן את ההסכמות ביניהם בהסכם משפטי מסודר, בסיוע עורך דין לענייני משפחה שמתמחה בתחום. זאת על מנת להגן גם על הילד וגם על כל אחד מהשותפים להורות. הדבר דומה, למעשה, להסכם גירושין.
מה צריך לכלול הסכם הורות משותפת?
כאשר מדברים על הסכם הורות משותפת , חשוב להבין שכל דבר שקשור לילד חייב להופיע בו בצורה מסודרת ומפורטת, גם אם יש דברים שנשמעים טריוויאליים. החוק אינו מגן בעצמו על השותפים להורות ולכן חשוב שהם ידאגו לנסח את ההסכמות ביניהם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
הנושא הבסיסי שמוביל הורות משותפת באשר היא הוא טובת הילד ולכן כל ההסכמות צריכות להיות מנומקות אל מול הגורם הזה.
הנושאים החשובים שדורשים התייחסות בהסכם
– קביעת חלוקת האחריות בין שני השותפים להורות- הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים ומידת מחויבותם לתהליך גידול הילד.
– קביעת חלוקת האחריות הכלכלית- כולל קביעת דמי המזונות שהאב צריך לשלם, חלוקת התשלומים על הוצאות בריאות, חינוך, ביגוד, חוגים ועוד. האחריות הכלכלית מתחילה למעשה כבר בשלב מוקדם יותר כאשר נמצאים בשלב טיפולי ההפריה, שמצריך לפעמים תשלומים חריגים וכבר אז יש משמעות לאחריות של שני השותפים.
– קביעת הסדרי הראיה- כמו כל הורים שלא חיים ביחד, גם בהורות משותפת יש צורך להגדיר ולקבוע מראש כיצד יתנהלו המפגשים בפועל. נהוג כי האם היא המשמורן הראשי, אך ניתן גם לקבוע אחרת בהסכמת שני הצדדים. בכל מקרה, צריכה להיות הסכמה ברורה ומחייבת בנוגע למפגשים של המשמורן המשני עם הילד ויש להקפיד על ביצועם לפי ההסכם.
– התייחסות לפן החינוכי- חשוב לקבוע בהסכם הורות משותפת את כללי החינוך הבסיסיים המוסכמים על שני הצדדים- לאיזה זרם חינוכי ישתייך הילד, כיצד תישמר שיטת החינוך אצל שני ההורים ועוד.
– התייחסות לנושאים חריגים- חשוב לדון מראש ולהחליט כיצד מטפלים במצבים חריגים. למשל, כאשר המשמורן הראשי מתקשה בגידול הילד או חלילה נפטר. חשוב לדאוג לאפוטרופסות של המשמורן המשני על מנת להבטיח את שלומו של הילד.
כל שותפים להורות יכולים למצוא עוד נושאים שונים שחשובים להכניס התייחסות יהם בהסכם שיחתם. חשוב מאוד להגיש הסכם הורות משותפת לאישור בית משפט לענייני משפחה על מנת להעניק לו חסינות ועמידות משפטית ברמה הגבוהה ביותר.
