חציל אותי (מעצמי)!

יש כל מיני דברים שילדים לא אוהבים לאכול ואז כשמגיע גיל 9 בערך הם מגלים אותם מחדש, זה קורה עם פטריות, בצל, חרדל, טחינה וכל מיני דברים שמקבלים הזדמנות שנייה, אבל מי שלרוב נשאר מאחור חסר סיכוי לשרוד בעולם הוא החציל. אחותי הגדולה קראה לו ״איכסה״ ואחותי הקטנה אפילו לא העיפה לעברו מבט וכמה לא מפתיע שאני זכיתי מין ההפקר וזללתי חציל כל עוד נפשי בי ללא קשר לדת, גזע או מין, או במקרה שלנו ללא קשר לאופן ההכנה- חצילים מטוגנים, חצילים על האש, חציל אפוי, חציל ממולא, חציל מוחמץ, מוס חציל, חציל בטחינה- העיקר שיהיה חציל….

במשך שנים בארוחות משפחתיות שום דבר לא הצליח להפריד ביני לבין החציל, התיישבתי לידו, שמרתי עליו ובשנייה שנתנו את האות לאכול- תקפתי! אבל תמיד היה אבל, החציל שהיה חבר כמו אח, תמיד הביא איתו את ניחוח ההשמנה או שהוא טבע בטחינה, או שהוא צף בשמן, אף פעם הוא לא היה באמת במתכונת ״אכול כפי יכולתך״, כי אם זה טעים, זה משמין….

היו לי על השולחן 2 אופציות או שאנחנו נפרדים וזו לא באמת אופציה או שאני מוצאת את הגרסה הבריאה והנכונה לחציל, אז קולולו ותרו תרועה הנה המתכון לזוגיות עם חציל! קבלו את החציל שיציל אותך מכל השומנים המיותרים!

קערת חציל על האש או בשמו הנוסף סלט בתוך חציל

הכי פשוט הכי טעים ואם אפשר להוסיף משהו בפולנית למבינות דבר אוסיף ואומר שאולי קצת מלכלך את הגז, אבל היי, בדיוק בשביל זה המציאו את הסמרטוט.

אז שמים חציל עסיסי ושמנמן על האש ונותנים לו להיות…. (עד שהוא נהיה רך ומגיר נוזלים, תרגעו יש סמרטוט!)

חותכים אותו באמצע ונותנים לאדים לצאת מתוכו וכשהוא קצת פחות לוהט מפנים מקום עם כף לתכולת הסלט שקרבה ובאה עלינו לטובה…

לבטן החציל מכניסים את הפלפל החריף קצוץ דק ובצל סגול קצוץ.

בקערה נפרדת מערבבים שמן זית, קוביית שום של דורות ויוצקים מעל בטן החציל.

מעל כל היופי הזה סוחטים חצי לימון+ חצי עגבניה טרייה.

ועכשיו, הגיע הרגע הכי חשוב, מאחר והעולם התפקח ועשה מקום של כבוד לחציל וכולם כבר יודעים כמה טעים הוא יודע להיות (אפילו האחיות שלי), בודקים טוב טוב את השטח, מוודאים שאין אף אחד באזור ותוקפים!!!! וזוללים!!! יכול להיות שתשמעו אותו צועק: ״חצילו!!! חצילו!!!!״ אבל אל תתרגשו, תטרפו את הכל, עד שנגמר…. למהלך הזה אני קוראת חציל אותי (מעצמי).