דניאל שגיא הוא ארכיטקט מצליח המתקרב לגיל 40, נשוי לנועה ולהם שני ילדים. מצבם הכלכלי ככל הנראה לא רע, הם מתגוררים בבית פרטי בפרבר במרכז הארץ. משפחה רגילה לכל דבר.
המשפחה מתנהלת כצפוי – עבודה, ילדים, ארוחות, משפחה מורחבת, חברים לבילוי שבתות ביחד . מה שכל צעיר בר דעת חולם עליו.
דניאל הוא יליד חדרה ממוצא מרוקאי, והוא שינה את שם משפחתו מאלבז לשגיא. כבר לא ברור מה ניסה להוכיח. ארכיטקט בשם אלבז לא יביא הביתה אותה פרנסה כמו שגיא ? תמהני.
וכאן רק מתחילה לה שרשרת התמיהות שלי .
דניאל גדל כבן יחיד להוריו בשכונה פשוטה בחדרה, גם הוריו וגם סביו היו אנשים טובים ואוהבים ותלו בו תקוות גדולות . דניאל עצמו היה קצת מופנם וחולמני, מה שהביא את המחנכים דאז לחשוב שאינו מתאים ללמוד בבית ספר. למרות זאת הוא אהב מאד לקרוא והעשיר את עולמו באמצעות הקריאה.
בצבא מצא פחות או יותר את מקומו בחברה ומאוחר יותר גם את אהבת חייו לה נישא.
עקב תאונה בה נהרגו למוות בני משפחה שאיתם היו בני הזוג וילדיהם מיודדים ביותר, ונותר רק אבי המשפחה שבור ומרוסק. משתנים גם חיי הזוג דניאל ונועה.
התפרקות משפחת החבר גורמת בדיעבד גם להתפרקות משפחתם של נועה ודניאל אם כי אין סימוכין של ממש שזו הסיבה'
דניאל מרשה לעצמו להביע את אבלו בנטישת בני משפחתו ועבודתו, כדי לרחם על עצמו ולהתבודד עם זיכרונותיו מהילדות שגם אותה הותיר מאחור ללא סימנים מזהים.
אשתו, שהיא המבוגר האחראי שבחבורה מתגלה כאם ואשה אחראית ושקולה אשר מוכנה לוותר עליו אם אינו מסוגל לתרום את חלקו בעבודת הצוות הנדרשת ממנו כבן זוג ואב.
אינני אוהבת את דניאל. הוא מייצג את אלה שאומרים "אוי אוי אוי , לקחו לי , שתו לי, לא אוהבים אותי". הוא אינו נלחם על מקומו בחיים ובחברה ומתחבא כל הזמן מאחורי "סינרה" של אשתו , מאחורי אבלו של חברו הטוב, מאחורי מוצאו .
לא נוחה לי השיטה שהוא מנהל את בריחותיו (ובחירותיו) הלא הגיוניות בעליל . ומשום כך בחירתו הסופית די מפתיעה. ועדיין , אינני אוהבת את דמותו.
קשה לי עם "גיבור" שהוא נטול עמוד שדרה אשר נותן חופש לגחמותיו הילדותיות מבלי להתחשב בתוצאות.
עם זאת , הספר קולח , מעניין. שפתו של המספר עשירה, רהוטה וקצבית . (אהבתי את "מסנגר בידו על עיניו מפני השמש", או "האנשים שיולדים ילדים ושוכחים לגדל אותם"). הספר מאד ישראלי ונוגע בנימים העדינים ביותר של כל אחד ואחד מאתנו.
לכולנו יש חבר/מכר/קרוב בעל קווי מיתאר דומים , עם רקע דומה שגם עושה מעשים שכאלה. זה כל כך קרוב , נגיש ואמיתי .
ברקע הספר מתנגנים שירים האהובים על דניאל ובני משפחתו. בדף הפייסבוק של הספר נמצא גם ה"פלייליסט" של הספר – כל 32 השירים המוזכרים לאורך הספר. קריאה רב מימדית, אם תרצו.
גם נופי הארץ מאוזכרים בספר בהרחבה ובאהבה רבה, יש לציין.
ובכלל הספר בהחלט ראוי לקריאה והוא מרתק.
דרור שגב מסיים בימים אלה את כתיבת ספרו השני . יש ! יש למה לחכות !
