.
.
כתה ג' או ד'
רמת אביב של פעם
ילדה שמנמנה הולכת לחוג קרמיקה
היא לומדת איך ליצור מאפרות וקערות בחוליות, שהן נחשי חומר,
אותם היא יוצרת בגילגול על משטח העבודה,
ומחברת יחד לכדי כלי.
כשרון גדול לא היה שם
במשך שנים רבות זה היה כל מה שידעתי על קרמיקה
זה, ואובניים
שהיו קשים ומורכבים מאד להפעלה.
בקיצור – לא בשבילי.
כשהייתי בתיכון אמי למדה פיסול קרמי
ופתאום נחשפתי לרעיון מהפכני:
החומר הקרמי כאמצעי ליצירת אמנות
.
.
אמי היתה רבת כשרון, וחלק מעבודותיה הגדולות, בגובה אדם, עומדות עדיין בביתה
שְׁלֵמוֹת
עֵדוּת לכשרונה העשיר
היא באה אתי לביקור בתערוכה, אמא שלי,
ביקור כמעט פרטי
כשאנחנו מלוות באוצר התערוכה, ד"ר ערן ארליך
שבשלוש השנים האחרונות עומד בראש המחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל,
שם הוא מלמד זה כ-16 שנים;
בקארין צור, אמנית שמציגה בביאנאלה זו הפעם השלישית;
ואתנו גם הבלוגרית רוית ליפשיץ-ציון, שכתבה גם היא על החוויה
מראש הכנתי רק שאלה אחת לארליך
פרי ביקורים בביאנאלות קודמות:
מה ההתייחסות שלך לתערוכה קבוצתית גדולה,
כשהחוט המקשר בין העבודות הוא החומר, והחומר בלבד?
זו שאלה שעסקתי בה רבות, עונה ארליך.
התייחסתי לשאלת תערוכת אמנות בתוך מוזיאון
שמרבית התערוכות בו הן היסטוריות וארכיאולוגיות,
ושיש בו ביתן שמוקדש לכלי קרמיקה;
התייחסתי לשאלה של תערוכת אמנות מדיומאלית,
שאין לה נושא-על כמו 'טכנולוגיה' או 'זכרון';
שהחומר הוא הנושא שלה.
.
.
זהו מקור השם של התערוכה 'רטוב/שרוף',
תערוכה שבאה לייצג את המנעד העצום הגלום בחומר הזה –
בעצם קבוצה של חומרים שנבדלים אלה מאלה בתכונות רבות,
אבל הם בעלי שלוש תכונות משותפות מהותיות:
גמישות כשהחומר לח. אפשרות ליצור ולשנות צורה
פריכות ופגיעות כשהחומר יבש
חוזק כשהחומר שרוף, אבל עדיין שביר ורגיש
וזהו
ומולן, אינספור צורות ומרקמים,
מנעד עצום של צבעים טבעיים של החומר,
אפקטים של צביעה – טבעי, מט או מבריק מאד
ואפשרויות… אפשרויות
.
.
התייחסתי גם להקשר המגדרי, אומר ארליך, לעובדה שעיקר היוצרות בחומר הקרמי הן נשים, וגברים הם המיעוט.
בישראל אמנות הקרמיקה עדיין נופלת בדיכוטומיה שבין
אמנות, לשאינו אמנות
גבוה לנמוך
נשי לכללי (גברי)
הקרמיקה היא נשית, ועל מקומה בעולם האמנות עדיין יש להיאבק,
כפי שיש גם להיאבק על מקומן בחברה האנושית של 51% מאוכלוסיית העולם
.
.
.
כאן מעידה באזניי קארין צור,
על תחושתה השונה בביאנאלה הזאת.
צור, שבנוסף לשתי הביאנאלות הקודמות
השתתפה גם בכ-15 תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם,
מעידה על השוני של הביאנאלה הזו, לעומת השתיים הקודמות שבהן השתתפה.
הצבת העבודות היא אמנותית יותר בחוויה שלה.
היא מציינת שרק מיעוט העבודות מוצגות על שולחנות תצוגה, ושהחלל מנוצל במלואו,
מהרצפה ועד לתקרה הגבוהה.
היא מדברת גם על ההתייחסות השונה הפעם לשאלות של נושא, צורה, חומר וצבע.
.
.
ארליך מוסיף שהקדיש מחשבה רבה לנושא ה'שכנים' בתערוכה,
איזו עבודה מוצגת לצד איזו עבודה אחרת, ובאילו מרחקים.
יחד עם מעצבת התערוכה, רעות עירון,
הם הציבו כל עבודה במקום המדויק שלדעתם ישרת אותה נאמנה.
.
.
הוא מציין את רמת המיומנות שנדרשת מאמן קרמיקה,
בעיקר כשהיא עומדת מול האופנה שעדיין רווחת באמנות הישראלית העכשווית –
דלות החומר, ולצדה שלילת היכולת הטכנית והוירטואוזיות,
כמסגרת רעיונית מכוונת, בקרב חלק משמעותי מהאמנים.
.
.
אמן.ית קרמיקה חייב.ת במיומנות, בשליטה בחומרים שלה,
בתהליכים שהחומרים והתוצרים עוברים,
במטרה להגיע לתוצאה המבוקשת.
אני חושבת גם על ההפתעות שהחומר הזה והתהליכים שבעיבודו
עשויים להביא אל פתחה של האמן.ית,
בדרך אל התוצאה המקווה,
או אל תוצאה אחרת, ומספקת לא פחות.
.
.
הילדה ההיא, שכבר מזמן סיימה את לימודיה
עדיין מתגעגעת אל החומר,
אל המגע שלו, הגמישות
היכולות שמתגלות במהלך העבודה
אולי עוד אגיע
בינתיים, זכות הדיבור לאמניות.ים
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
יכולתי להמשיך עוד הרבה
הרבה אמניות.ים, מעולות.ים
הרבה עבודות נהדרות
יכולתי להפסיק עכשיו
או קודם
כי הרי לא אוכל להביא לכאן את כל התערוכה
שלא לומר – את ההתרגשות המיוחדת שאחזה בי
בעת הצפייה בכל עבודה ועבודה
אבל אישה אחת ריגשה אותי הפעם
וריגשה אותי גם בביאנאלה הקודמת
אסתר בק חברה לאמן הוידאו עמיחי ביקובסקי
ויחד הם נלחמו בגוש של חומר במשקל 4.5 טונות.
העבודה שהם מציגים היא עבודת וידאו מהפנטת
ואני – בהגדרתי לא אוהבת וידאו ארט –
הוא מצריך קשב שונה מאשר נדרש להליכה האיטית שלי בתערוכת אמנות.
הוא מצריך עצירה.
שהייה.
מול העבודה הזו שהיתי זמן רב.
עצרתי
צפיתי
ושוב מהתחלה
דרך עבודתה של בק היא ייחודית
שכמותה מעולם לא ראיתי לפני כן.
כלומר, לפני שראיתי וידיאו ארט שמתעד אותה
עם כלי עבודתה
בעבודה על קערה.
היא חופרת בגוש החומר, נלחמת בו
קורעת ממנו גושים בחוט מתוח
ובשפכטל
מטיחה בו פטישים
ואגרופים.
כך עשתה גם בארבעה וחצי הטון
אין שום דרך אחרת לתאר את מעשיה: היא כיסחה לגוש את הצורה
והגודל
והנפח
והשאירה – אין.
.
* התמונות מתערוכה קודמת, מאתר בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשוית
.
* * *
.
"רטוב/שרוף", הביאנאלה השמינית לקרמיקה ישראלית
עוד על התערוכה
באתר מוז"א (מוזיאון ארץ ישראל)
ובאתר אגודת אמני קרמיקה בישראל
כל התצלומים: ליאוניד פדרול (יח"צ), אלא אם צויין אחרת