אי שם במדינת ישראל הקטנה, שוכנת לה עיר קצת משונה. בא דרים זהבה, שלושת השלוימל'ה ושכנים רבים בבתים צפופים. שכנים דומים אבל שונים שחיים בעולם משלהם, עולם חרדי.
ובעיר זו, בני ברק שמה, הג'ונט הוא לא הסיבה היחידה למסיבה.
שלושת השלוימל'ה הם משפחה, יותר נכון קצת משפחה רחוקה, לא אחים הם, אבל יודעים את העבודה. לשמור על הסדר, הכשרות וההיצע. כל עוד יש ביקוש שלושת השלוימל'ה כאן בכל פינה.
בשעות הערב המאוחרות מתעוררת הממלכה הקסומה בני ברק. כולם עצים רצים כאן כל הזמן, כאילו והם מסתירים איזה רומן. רק ביום חמישי זהו יום מיוחד ובו נשף שונה ומאוד נחמד, יריד אוכל ב "מטעמי שלו'ימלה ".
חלקם סועדים במקום ואחרים רוכשים מתנות לרומן שלהם עם השבת, כאן אין הבדל בין העדות, מגוון מאכלים יהודיים מסורתיים כמו קובנה, קישקע, רגל קרושה. כאן יש הכל מהכל ברחוב אחד – הרב ש"ך , בני ברק.
ברחוב קרוב אחר, ירושלים 20 בני ברק, שוכנת לה זהבה שלנו, קטנה אבל מלאה. בת שלושים וקצת, חרוצה ונקייה. מרחוק היא פשוט דומה לרוסיה, אותם ריחות וטעמים. בעיקר בגלל המתכון הסודי של הדגים המלוחים.
כולם אצלה מבקרים, מהבוקר עד הערב המעדנייה הומה אדם ולה עובדים נאמנים וחייכנים – מעדני זהבה .
אבל אבוי, ל "מעדניית זהבה" אין תעודת הכשר לא על הקיר וגם לא תעודה אחרת שנהוג להציג. האורחות הנדהמות שאלו את נעמה עידן בבהלה " איך זה שכולם אוכלים כאן ?" והם נענו מיד " זה כמו שאת אוכלת אצל חברה טובה או הרבנית שלך, את לא שואלת אם היא כשרה, את פשוט יודעת "
הרבה שיחות ברומו של עולם במקום שבו חרדים מתמידים להודות בתפילה של "ברוך שלא עשני אישה " אבל הקשבתי לכל מילה שלה, על החמות והילדות ורשיון הנהיגה. על החלות של ויויז'ניץ ובארוחה המדהימה בשלייקס אז דיירי בני ברק אני מקווה שאתם יודעים שיש מלאכית אחת, נעמה עידן שתספר לכולם על נשים ועתידן בבני ברק בעידן החדש.
מאז אותו סיור בא לי להיות כאן גם בסוכות וביום ביום כיפור. עד אז תודה לך נעמה עידן על הסיור בעולמך המופלא.
כתבה וחייה בעולם אחר משל עצמה : אנג'ליקה אגבייב.
