זה קורה לטובים ביותר!

למי לא מוכרת תופעת השחיקה בעבודה? חלקינו שמענו עליה, חלקינו חווינו, וחלק ניכר מהאנשים חווים את זה יומיום, שעה שעה.

בשיחות עם האנשים אני שומעת תלונות כמו:

– לא בא לי ללכת לעבודה,

– אני לא מצליחה לישון מרוב תחושת ריקנות וחוסר תועלת,

– אני חוזרת עצבנית וכועסת על ילדיי,

– אני יודע שאני שווה , אך מרגיש לא מוערך,

– חשבתי שזה יהיה אחרת אך בפועל זה לא קשור למה שבחרתי,

– מיציתי כבר מזמן את התפקיד והתחום,

– פעם אהבתי את זה, אך כעת ממש קשה לי לראות אנשים ולהקשיב להם, בא לי רק שהיום הזה ייגמר,

– אני חולה לא מעט בזמן האחרון,

– אני פשוט לא יודע מה נכון לי ומה אני אוהב באמת,

– מרגישה שאין מוצא… ועוד ועוד…

מצבים תעסוקתיים הבאים עשויים לתרום להתפתחות שחיקה:

 קונפליקט בין ערכי פרט ומטרות ודרישות ארגוניות
 חוסר התמיכה ניהולית ו / או חברתית
 עומס יתר ואחריות יתרה
 בלבול או חוסר בהירות בהגדרת התפקיד
 תחושת חוסר שליטה על איכות או תוצאות של עבודה
 תגמול רגשי או/ו כספי נמוכים
 קיום של חוסר שוויון , חוסר כבוד וחוסר הערכה
 חשיפה עקבית לתכנים טראומטיים

לעתים קרובות, בעבודה בטיפול, הוראה וסיוע  לאחרים , הדרך אל שחיקה מקצועית רצופה בכוונות טובות .

אנשים מאמינים שהם יכולים לשנות, לתרום ולסייע. ככל שאדם מגיע עם צפיות גבוהות יותר, בנוסף לאידאולוגיות, משמעת עבודה גבוהה, פרפקציוניזם, חתירה להישגים אישיים ומצויינות, כך גובר סיכוי לתסכול ואכזבה עקב פער בין צפיות ושאיפות למציאות יומיומית.
חשוב להדגיש- בעיה נעוצה במציאות חיצונית ולא באישיות ונטיות אישיות של אותם האנשים (למרות שקיימים מחקרים שמנסים לאפיין את סוגי האישיות שנוטים יותר לשחיקה. עד כה אין ממצאים מובהקים וחד- משמעיים).

שחיקה יכולה להתבטא במנעד רחב של תגובות פיזיות ורגשיות.
החל מירידה במוטיבציה ומעורבות נמוכה בקשרעם הלקוחות והעמיתים ועד לתסמינים קליניים של טראומה משנית.
בדומה לסוגים אחרים של תגובות לחץ, אנשים נוטים לחוות שחיקה בדרכים שונות. עם זאת, סימנים נורמלים של שחיקה נוטים להתבטא בתחומים פיזיים, רגשיים, נפשיים, רוחניים והתנהגותיים.

להלן מספר ביטויים נפוצים של שחיקה  מקצועית (אין חשיבות לסדר ההופעה בטבלה):