להיות אבוד…. כמה קשה, כמה קל
קשה כל כך לא לדעת, לא לבחור,
בכל בחירה יש ויתור כל כך גדול
ואני הרי רוצה הכל מהכל
ואולי אני בכלל לא רואה את התמונה היותר גדולה
לא מצליחה להחליט
מי אני בכלל? מה חשוב לי בכלל?
לתהות… להתבלבל…
שוב לקחת פסק זמן… חלילה למהר.
להיות אבוד
כמה קל
לא לבחור
להנות מכל האפשרויות
ומהמחשבה
שכל הדלתות פתוחות
שהכל יחכה לי
עד שאהיה סמוכה ובטוחה מבפנים
שמצאתי את שטוב לי
לא זה ולא זה נכון,
אין אפשרות לחכות בלי סוף
העניין הוא לא לשבת ולחכות עד שהרכבת תגיע
וגם לא לעלות עליה בכל מחיר
להסתובב בלבטים אפשר תמיד ובלי סוף
אבל השאלה האם זה יעיל
אם יש לזה סוף
או שזה רק לוותר … לצפות מהצד זה הרי הכי קל
בזמן שישבת וחיכית ההזדמנות נתפסה…
אז מכל הלבטים רק למדתי
תמיד לשים בחשבון גם את הרגש,
גם את המטרה הגדולה
את המשמעות
לא להזניח












