ולא נותר אף אחד/אגתה כריסטי

הוצאת עם עובד

אחד הספרים הבודדים שבהם אנו לא נתקלים בבלשים המככבים בספריה: פוארו או מרקל. והיא מעלה את המתח לשיאים חדשים של רציחות ללא רוצח.

העלילה מתבססת על שיר ילדים ידוע: 'עשרה כושים קטנים' ומכאן שמו המקורי של הספר ששונה לאחר מכן בשל תקינות פוליטית ל-'עשרה חיילים קטנים'.

חבורה של 10 גברים ונשים מזומנת לאי החייל. חלקם מוזמנים לצרכי עבודה, חלקם מוזמנים ע"י חברים ותיקים. כשהם נפגשים בבית, מסתבר כי הבעלים אינם בשטח, ובינתיים כל אחד ואחת מתמקמים בחדרם ומגלים עותק של השיר הנ"ל אצלם בחדר. לאחר מכן, כשהם מתאספים בחדר האוכל הם מגלים כי המזמין של רובם הוא א.ל מוני וכי אלו שהוזמנו על ידי חברים, בעצם לא הוזמנו על ידם. ואז מתחיל השיר להתממש… 10 רציחות ואף לא זר אחד מבחוץ שהגיע לאי. מצד אחד לא ייתכן שאין רוצח, אך מצד שני מיהו?

תעלומת המסתורין מלווה אותנו עד לסוף הספר ובו אנו מגלים מכתב שנשלח בידי הרוצח/ת האלמוני/ת.

קראתי בעבר כמעט את כל ספריה באנגלית, וזו הייתה חגיגה של ממש לחזור ולקרוא אותו שוב בתרגום החדש. התרגום נהדר, ואני אוהבת את הקונספט של ההוצאה בפורמט קטן. זהו הספר הרביעי שלה שזוכה לתרגום מחודש, ומקווה שהמגמה של ההוצאה תמשך עד לתרגום כל 78 ספריה.