הכל התחיל בחודש יוני 2014, כשנתקלתי בפוסט בפייסבוק על סדנת כתיבה של אילן הייטנר, שכתב את ״חכמת הבייגלה״. שמה של הסדנה מצא חן בעיניי, ״לצאת לאור״ הוא קרא לה. לפוסט התלווה גם סרטון וידאו של אילן שמספר על הסדנה. שזה ישאר בינינו, כן? אבל נדמה לי שהתאהבתי קצת, ו…אולי, אולי, זו היתה אחת הסיבות שנרשמתי לסדנה.
מילאתי את הטופס ושלחתי.
כמה דקות לאחר מכן התקשרה אלי ׳אלונה המתוקה׳, ככה היה כתוב בפייסבוק, מזל שלא אמרתי כלום על ההתאהבות שלי, כי אחר כך גיליתי שאלונה היא בכלל אשתו…
סיפרתי לה שאני רוצה לכתוב ספר מקצועי על שיווק ושאלתי אם הסדנה מתאימה גם לאנשים שלא מתכוונים לכתוב ספר עלילתי. יכול להיות שבדיוק כאן התערב הגורל, כי היא ענתה לי בביטחון גמור, שברור שהסדנה מתאימה גם לכתיבה מקצועית.
כבר במפגש הראשון הוא נתן לנו שיעורי בית, לכתוב 300 מילים על ׳משהו שאוהבים׳. עכשיו, אני רוצה לספר לכם משהו על עצמי, בשנים האחרונות, מאז שאני מרצה (בתחום ללימודי מידע) הפכתי להיות תלמידה די גרועה. כמעט בכל קורס שאני משתתפת בו, אני לא מכינה שיעורי בית. זה כמעט קרה לי שוב, היו לי מיליון תירוצים למה אין לי זמן לשבת לכתוב (התירוצים האלה, אגב, ממשיכים עד היום…), שעה לפני הדד ליין, התיישבתי וכתבתי טקסט. כשקיבלתי ממנו את המשוב הראשון, החיוך לא ירד מפניי במשך כמה ימים. זו היתה בעצם הפעם הראשונה שנתתי למישהו לקרוא משהו שכתבתי.
ככה עברו להם כמה שיעורים, כל שבוע קיבלנו תרגיל וכל שבוע גם משוב. אחד הבונוסים בסדנה היה מפגש 1×1 עם אילן, כשהגיע תורי, התיישבתי מולו מרוגשת לגמרי ואמרתי לו את מה שאמרתי אז לאלונה, שהסיבה שנרשמתי היא כדי לכתוב ספר מקצועי על שיווק.
״עזבי אותך מספר על שיווק, את מי זה מעניין? יש מיליון ספרים על שיווק, תכתבי ספר, תכתבי רומן״ הוא ביטל את חלום חיי ככה בהינף יד. יש מיליון ספרים על שיווק? יש פי עשר או מאה יותר ספרי פרוזה, חשבתי לעצמי.
הסברתי לו שאני קוראת בערך שני ספרים בשבוע, ושכל העלילות כבר נכתבו ושבחיים לא אמצא עלילה מקורית ובכלל, כל סיפור שאני חושבת עליו, אני יכולה מקסימום לכתוב עליו שלושה עמודים. כמובן שהוא התווכח איתי ואני לא נשארתי חייבת. הוא ניסה להסביר לי שזה בסדר לכתוב עלילה דומה, כי לכל כותב יש את הקול שלו, אבל אני נשארתי נאמנה לחלום שלי.
אני.רוצה.לכתוב.ספר.על.שיווק. חוץ מזה, באמת האמנתי שכל העלילות כבר נכתבו.
ואז הוא קם מהכיסא, לרגע חשבתי שכל כך הרגזתי אותו שהוא החליט לסיים את המפגש בינינו. אבל אז הוא ניגש לארונית שלו והוציא חפיסת קלפים.
הוא מתכוון לשחק איתי ׳מלחמה׳ עד סוף הפגישה? כמעט שאלתי את זה בקול רם…
למשחק קוראים ״מה הסיפור שלך״, והרעיון הוא להרכיב עלילה ב – 60 שניות אחרי שעונים על השאלות הבאות:
- מי הגיבור
- מה מטרתו
- מי יכול לעזור לו
- מה המכשול שלו
- כיצד הוא מתמודד איתו
- איך נגמר הסיפור
אילן הרים כל פעם קלף, הראה לי אותו ושתק, עד שהתחלתי לדבר, וככה, בלית ברירה המצאתי עלילה. זה לקח יותר מ – 60 שניות, אבל יצאתי מהפגישה הזו עם עלילה.
חודש לאחר מכן, ביולי 2014, בעיצומו של ״צוק איתן״ התחלתי לכתוב את הספר.
בדצמבר 2015 סיימתי לכתוב אותו והגשתי אותו בגאווה לחברי הסדנה שלי. לתומי חשבתי שהספר מוכן, אבל אז התחלתי לקבל פידבקים מקבוצות הבטא שלי, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר…
חברי סדנת הכתיבה ״לצאת לאור״ עם הגירסה הראשונה של הספר
דרך אגב, כשתקראו את הספר, הפוסט הזה ישמע לכם קצת מוכר…
