רומן פשע, מותח וחושני.
זהו ספרה השישי של דנה לוי אלגרוד והוא מוכיח שהדמיון שלה עובד שעות נוספות, הוא אינו חדל ואינו נח אף לרגע קט, ועל כך נותר לומר איזה כיף.
הספר מתאר סטודנטית לפיזיקה העונה לשם אלנה, אשר יום בהיר אחד מקבלת שיחת טלפון שמשנה את חייה. בשיחת הטלפון, אימה מספרת לה שאביה הפסיד את כל רכושם בהימורים וכי הם אינם יכולים להמשיך ולשאת בתשלום שכר הלימוד שלה.
אלנה, שמוכנה לשקול כל דבר פרט לוויתור על לימודיה, מתחילה לחפש עבודה, והיא מוצאת.
מה שהיא גילתה עם הגיעה למקום (ועוד קודם לכן על ידי הרמיזות ה"דקות" של נהג במונית שלקח אותה לשם) לא היה בדיוק מה שהיא דמיינה לעצמה כאשר ראתה במודעה שנתלתה באוניברסיטה "דרושה מצרית לבר אקסקלובי".
כשהיא הגיעה למקום היא גילתה שמאחורי הבר המדובר, מתקיים עולם מקביל ומזעזע. החל ממועדון חשפנות, ריקודים פרטיים וזונות. מנהליו הם עבריינים, הסוחרים בסמים, בנשק ובנשים, ולא בדיוק האנשים הנדיבים, החביבים או הרגישים עלי אדמות.
בספר אנו עדים להתחבטות של אלנה אם להישאר לעבוד במקום המפוקפק הזה (בלשון המעטה) ולהרויח את הכסף לו היא זקוקה כדי להצליח לממן את לימודיה ( 30,000 דולר חסרים לה לשם כך) או לנוס משם על נפשה ולהרויח את חייה השקטים וה'משעמים' בחזרה. כצפוי היא בחרה להישאר לעבוד שם. (מה שלא בטוח היה קורה במציאות, אבל היי, זה בכל זאת ספר של דנה, וכבכל ספריה היא בוראת מציאות חדשה, וזו עולה על כל דמיון).
הבוס הישיר של אלנה הוא ליאם – צד אחד של פניו מצולק והחצי השני כפני מלאך. עניו הירוקות מהפנטות, ואלנה עד מהרה נופלת בקסמיו.
היא לא רוצה להתאהב בו, שהרי היא מעוניינת למצוא את החצי התאום שלה, התשוקה האינטלקטואלית מעניינת אותה יותר (זה מה שהיא אומרת כל הזמן) היא נלחמת ברגשותיה ומשכנעת את העצמה שזו לא יותר מתשוקה גופנית.
עם השתלשלות העניינים, היא מבינה שהיא כנראה באמת התאהבה בו ועושה הכל כדי להימנע מלבנות איתו מערכת יחסים אך ללא הצלחה. תוסיפו לזה פרופסור צעיר, מקסים, חכם וחתיך, המהווה את פסגת חלומותיה, ותמצאו מאבק פנימי קשה מאוד (או שלא…).
ההתנגשות בין חייה המקצועיים לאלו האישים בלתי נמנעת והיא קשה מנשוא. מדובר במלחמה עקובה מדם, הכוללת התמודדות קשה לא פחות של אלנה עם עצמה ועם סודות מעברה. היא לא מכירה את העולם הזה, שאליו נכנסה והפכה להיות חלק ממנו בעל כורחה.
היא חושבת שהיא חלשה, אבל כשהיא מגלה כמה כוחות טמונים בה ומה היא מוכנה לעשות בעבור האהובים עליה, היא מצליחה להפתיע לא רק את הסובבים אותה אלא גם את עצמה.
כבר אמרו לפניי, בספרים של דנה אין צורך בסימניה, וגם כאן, זהו ספר שנקרא בנשימה עצורה וסוחף מהעמוד הראשון ועד לאחרון.
בספר תיאורים מעולם הפזיקה לצד כאלו מעולם הפשע והשילוב בין השניים, מוזר ככל שיהיה, נראה טבעי בספר. הרגשתי לעיתים בפגמים באמינות אבל זוהי דנה וזהו מוחה הקודח, וזה לא פגם בהנאה שבקריאה.
הקרבות בין הכנופיות, האקשן, המתח העולה בספר, המאבקים הפנימיים והחיצוניים – כל אלו הופכים את חווית הקריאה למהנה ביותר.
""אהבה" הוא צוחק. "אהבה היא ההתמכרות החזקה ביותר בטבע". הוא מושך אותי למעלה עד שהראש שלי צמוד לראש שלו."קוראים לי ליאם ואני מכור", הוא אומר בטון רציני. "אני מכור לדוכסית המטורפת שלי וממש לא מעוניין להיגמל"." (עמוד 456)
אז יש לי שני דברים לומר לכם בעניין הזה. האחד, אני מירה וגם אני מכורה לאהבה, וגם אני לא מתכוונת להיגמל. והשני הוא, אם אתם רוצים להבין מי זו הדוכסית ומניין דבק בה הכינוי, לכו לקרוא את הספר.
קריאה מהנה.
