מתביעה שהוגשה נגד המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) נטען כי חולה קשיש, שיצא מניתוח – נקשר למיטה מחשש שיזיק לעצמו, והצוות הרפואי הורה להציב לידו שמירה.
עו"ד נתנאל בירן, שהגיש את התביעה בשם המשפחה טוען: "מנהל המרכז הרפואי, פרופ' בני ברבש, הבחין בדבר, והורה לצוות הרפואי להסיר את השמירה על החולה – מפני שהדבר מנוגד לכללי בית החולים". בתביעה נטען, כי בבוקר התגלה החולה מת במיטתו.
לטענת המשפחה, בית החולים הערים קשיים על המשפחה, ועיכב, לכאורה, את ניתוח גופת המנוח לקביעת נסיבות מותו, ולאחר שלושה ימים, החליטה המשפחה לקוברו ללא ניתוח – דברי התביעה.
כעת תובעת המשפחה פיצויים בסך 2.5 מיליון ₪ מבית החולים איכילוב, בטענה כי "המנוח נפטר תוך סבל רב, בבדידות נוראה, מתוך רשלנות לכאורה של בית החולים" – דברי התביעה.
בכתב ההגנה של בית החולים נכתב, בין השאר: "…בנסיבות אלה הרי שתוחלת חייו של המנוח, ללא קשר לטיפול הרפואי נשוא תביעה זו, הייתה ממילא קצרה בהשוואה לתוחלת החיים של האוכלוסייה הרגילה…", וכן "…בחינת האירועים מלמדת כי לא רובצת לפתחו של בית החולים כל אחריות, ודין התביעה להידחות.".
בתגובת בית החולים לתקשורת, נאמר, בין השאר: "בית החולים משתתף בצער משפחת המנוח, אך משוכנע שפעל ללא דופי".
בתביעת משפחת החולה נגד איכילוב נטען כי החולה הקשיש אושפז לפני כשנה בביה"ח איכילוב.
במהלך אשפוזו הוא הראה סימני מצוקה, התקשה לדבר והתנגד לטיפול.
בתביעה נטען עוד כי הצוות הרפואי החליט על קשירתו של החולה למיטת האשפוז.
בית החולים הציב שמירה מטעמה של משפחת החולה במשך הלילה, ובשעות היום השגיחו עליו בני משפחתו.
עו"ד נתנאל בירן, שהגיש תביעה נגד בית החולים בשם המשפחה טוען: "לאחר שלושה ימים, ביקר במחלקה פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים, והורה להפסיק לאלתר את השמירה – ובבוקר נמצא החולה מת".
"הפסקת השמירה ליד מיטתו של החולה, נועדה ככל הנראה לחסוך בהוצאות בית החולים – אך עלתה בחיים" אומר עו"ד נתנאל בירן. לדבריו, הדבר חמור, "מפני שבמקרה מעורב באופן אישי, מנהל בית החולים".
מהתביעה שהגיש עו"ד נתנאל בירן, בשם המשפחה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב עולה, כי ביום 9/10/2011 אושפז הקשיש כבן ה-80 במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) לצורך ניתוח להסרת הגידול בגרון, וביום המחרת עבר את הניתוח.
לדברי עו"ד בירן, לפני הניתוח, תפקד המנוח באופן עצמאי לחלוטין, אכל והתלבש לבד, וטיפל בכל ענייניו ללא כל בעיה.
בתביעה נטען כי לאחר הניתוח, הועבר המנוח לאשפוז במחלקת אף אוזן גרון בביה"ח איכילוב, כשהוא נטול יכולת להשמיע קול ולדבר.
לדברי עו"ד בירן, עולה מדוחות הצוות הרפואי, שבמהלך האשפוז, החל המנוח לסבול מהפרעה נוירו-פסיכולוגית ומירידה ניכרת במצב הכרתו. הוא החל סובל מאי שקט, ניסה להתיר מגופו את הנקזים, את הזונדה, וכן את שאר הצינורות שהיו מחוברים לגופו לאחר הניתוח – ובכך סיכן באופן חמור את חייו ואת יכולת החלמתו.
בשל מצבו, הוא נבחן במרפאת בריאות הנפש של בית החולים. היות והקשיש המנוח היה דובר רוסית בלבד, נערכה הבדיקה הנפשית באמצעות מתן תשובות בכתב ברוסית, תוך תרגום באמצעות חולה אחר מהמחלקה, "דבר התמוה בפני עצמו" מציין עו"ד בירן בתביעה.
לאור ממצאי הבדיקה הנפשית, הוחלט על מתן תרופות פסיכיאטריות, אך למשפחה נאמר, שהשפעתן של תרופות אלו תחול בעוד כשבועיים.
בתביעה נטען, שלאור מצבו של החולה, והיעדר יכולת של הצוות הרפואי להתמודד עימו, הוחלט על קשירתו בארבע גפיו, תוך הצבת שמירה בסמוך למיטתו. לדברי התביעה, אכן הוצבה השמירה ליד מיטתו.
עו"ד נתנאל בירן טוען כי: "חרף דיווחן של האחיות כי החולה משתולל ונע באי שקט, החליט מנהל בית החולים להסיר את השמירה עליו, לאחר שהגיע למיטת החולה וראה אותו רגוע".
התביעה מביאה ציטוטים מרישומי הצוות הרפואי:
"החולה עם שמירה פרטית עד השעה 15:00. החולה באי שקט מנסה להוציא את הצינורות, ישנה הוראה רפואית לקשירת 4 גפיים (קשור), כמו כן, מנסה להרביץ כאשר פותחים את הקשירות.
פרופ' ברבש היה, ולדבריו אין יותר שמירה פרטית על החולה.
נמסר לנכדה שפרופ' ברבש אינו מאשר על שמירה".
בני המשפחה, אשר הגיעו באותו יום בו הוסרה השמירה, ניסו לברר מדוע היא הוסרה, אך לטענתם, לא קיבלו כל מענה.
כמו כן טוענים בני המשפחה, כי צוות בית-החולים לא נענה לבקשתם לדבר עם הגורם האחראי אשר החליט על הסרת השמירה.
בתביעה נטען כי למחרת בבוקר, נמצא המנוח מת במיטתו ללא נשימה, דופק, או סימני חיים אחרים.
האם בית החולים עיכב את הנתיחה לאחר המוות?
לדברי עו"ד נתנאל בירן, החוק בישראל מחייב נתיחה לאחר המוות, במקרי מוות שנסיבותיהן לא ברורות, או במקרי מוות לא טבעיים. לדבריו, מדובר במקרה העונה לשתי ההגדרות הללו גם יחד.
אך בתביעה אותה הגיש בשם המשפחה נטען, שהמשפחה ביקשה לבצע נתיחה של הגופה, כדי לברר את סיבת המוות, ונציגי בית החולים הבטיחו כי הנתיחה תתבצע בבוקר שלמחרת פטירת המנוח. אך ביום האמור הנתיחה לא בוצעה, כביכול, וזאת ללא מתן כל הסבר למשפחה – טענת התביעה.
לדברי עו"ד בירן, ניסו בני המשפחה לברר עם הגורם האחראי מטעם בית החולים, מדוע לא מתבצעת הנתיחה, ורק בשעות הערב של יום המחרת – שלושה ימים לאחר פטירת המנוח, הועיל לשוחח עימם הרופא אשר ניתח את המנוח להסרת הגידול.
לדברי עו"ד בירן "הרופא הודיע למשפחה שהוא אינו מאשר את הנתיחה, כיוון שהמנוח היה בן 80 בפטירתו, ובגילאים אלו לא מאשרים נתיחה של גופות".
עו"ד בירן מוסיף כי לבסוף, לאור התעקשות המשפחה, החליט הרופא לאשר את הנתיחה, אך ציין, לדברי עו"ד בירן, שהאישור אינו סופי, שכן יש צורך בחתימתו של מנהל בית החולים.
בתביעה נטען עוד שכאשר הוברר למשפחה, שמירב הסיכויים, שהנתיחה לא תתבצע גם למחרת בבוקר, הוחלט שלא להמשיך להשאיר את גופתו של המנוח (שנפטר לפני שלושה ימים) במקררי בית החולים, אלא להביאו לקבורה כדת וכדין.
עו"ד נתנאל בירן: "אין כל ספק שבשל רשלנות צוות בית החולים, המנוח נפטר, בטרם עת, ובייסורים קשים, זאת כאשר אין ביכולתו להזעיק עזרה, בעוד הוא קשור בארבע גפיו למיטה, ללא יכולת להגיע לזמזם המצוקה, וללא כל שמירה או ליווי לצד מיטתו – כפי שהיה נדרש".
עו"ד בירן הגיש כאמור תביעת נזיקין, בשם משפחת המנוח, נגד בית החולים והצוות הרפואי, ונגד חברת הביטוח המבטחת אותו – על סך 2.5 מיליון ₪.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
תגובת בית החולים: "בית החולים פעל ללא דופי"
בכתב ההגנה אותו הגיש בית החולים נטען, בין השאר, כי "המנוח סבל מהישנות מחלת הסרטן ומגיל מתקדם. בנסיבות אלה הרי שתוחלת חייו של המנוח, ללא קשר לטיפול הרפואי נשוא תביעה זו, הייתה ממילא קצרה בהשוואה לתוחלת החיים של האוכלוסייה הרגילה.
הטענות העולות מהתביעה הינן חוכמה שלאחר מעשה, ובחינת האירועים מלמדת כי לא רובצת לפתחו (של בית החולים) כל אחריות ודין התביעה להידחות על הסף בהיעדר עילה וחוסר יריבות".
מבית החולים איכילוב נמסר לאחרונה לתקשורת כי: "מדובר בתביעה ללא חוות דעת רפואית לתמיכה בה. בית החולים משתתף בצער משפחת המנוח, אך משוכנע כי פעל ללא דופי. אנו מנועים מלהוסיף פרטים לגוף המקרה, וכל טענותינו יטענו במסגרת ההליך המשפטי. המרכז הרפואי יגיב לכל הטענות בהליך המשפטי שיתקיים".
עו"ד נתנאל בירן law.co.il-http://www.biran/ בעל משרד 'בירן עורכי דין', מתמחה בתביעות נזיקין, תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד. המשרד עוסק מדי שנה באלפי תביעות של מבוטחים מול מוסדות, בתי חולים, קופות חולים וחברות ביטוח, להשבת זכויותיהם.