הרגל של אשתי אומרת לנו

בחורה עם מחשב נייד

פורסם במקור ב26.4.18

אז מה זה השטויות האלה, להקשיב לגוף? למי שלא חזרה עכשיו מהבומבמלה, "הקשבה לגוף" נשמע כמו ביטוי חסר משמעות. כשכואב כואב. כשנעים, נעים. הגוף לפעמים אומר לי שאני רעבה או עייפה וזהו. מה עוד הגוף יכול לומר שאני אמורה להקשיב לו?

מסתבר שהוא אומר הרבה. רק שאנחנו שכחנו איך להקשיב לו. כשהתחלתי את התהליך שלי ב"עוצמת הרכות" ממש לא הבנתי על מה המטפלת שלי מדברת כשהיא שואלת "איך זה מרגיש ברגל?" איך הרגל יכולה להרגיש? עם התרגול וההתמדה, התחלתי להרגיש תחושות חדשות (למשל "סחרחורת נעימה בכתפיים". מסתבר שיש דבר כזה). גיליתי שבאמת יש מסרים שהגוף שלי אומר לי וכדאי שאקשיב להם. התחושות הללו יכולות לגלות לנו הרבה דברים חשובים על עצמנו. הן כמו מפה שמראה באיזה מסלול יש מישור ובאיזה הר. הגוף יכול לספר לנו איך נרגיש בכל דרך שנבחר ללכת. וכל זה בנוסף לרוגע והקרקוע שהתהליך הזה נותן.

התרגיל הבסיסי (שמבוסס על שיטת "התמקדות" המופלאה) לא דורש שום דבר חיצוני. לא מטפלת, לא מכשירים מיוחדים, רק שקט. למרות (ואולי בגלל) הפשטות יכולים להתרחש שינויים גדולים. כל מה שצריך זה להתמיד.

את מוזמנת לשבת בנוחות, לעצום עיניים, לנשום נשימות עמוקות. ולהתחיל לשים לב לתחושות ברבדים חיצוניים יותר של הגוף שלך. לדוגמא: איך מרגיש המגע עם הכסא? איך מרגישה הטמפרטורה על העור? איך מרגישות הנשימות באף ובחזה? תבחני בסקרנות את החוויות הפשוטות הללו, כאילו אף פעם לא חוית אותן. האם המגע של הכסא רך או קשה? נעים או לא? מערסל או מייצב? האם החום בחדר מעקצץ בעור או מלטף אותו? האם האויר נכנס לבית החזה בקלות או במאמץ? איך התחושה באף כשהאויר עובר בה?

השאלות הללו הן כל מיני אפשרויות להתבוננות, אבל מה שחשוב זה פשוט לשים לב לתחושה. אם עוברת מחשבה בראש, אל תלחמי בה. תתני לה את המקום שלה ותמשיכי להתרכז בגוף.

שימי לב האם יש תחושות נוספות בגוף שעולות. האם יש איבר שנעים לך בו? האם יש איבר כואב? אולי יש אזור אחד מכווץ ואזור אחר רפוי? שימי לב לתחושות שעולות, כמו הצגה שמתרחשת מולך.

כדאי לקבוע זמן קבוע, כל יום או כל כמה שמתאים לך, להקשבה לגוף. עם התרגול, תתחילי לשים לב לתחושות יותר ויותר פנימיות. אולי תחווי תחושות שאין להם מילה מתאימה או שהתיאור שלהן נשמע לא הגיוני. זה בסדר גמור, השפה המילולית שלנו מדברת את השכל והגוף מדבר בשפה אחרת.

אפשר (וכדאי) לעשות את התרגיל הזה לפני החלטה חשובה. לדמיין את אחת האפשרויות ולשים לב אלו תחושות גופניות עולות. לאחר מכן לעשות את אותו הדבר עם האפשרות השניה. פעמים רבות נוכל לראות איזו אפשרות נותנת לנו תחושה טובה ובטוחה ואיזו לא.

הגילוי הזה שינה את החיים שלי. מקווה שזה יעזור גם לך.

תחיה נס
לפני 34 שנים יצאתי למסע. חלק גדול ממנו היה קשה מאוד, חלקים אחרים היו נעימים. במהלך המסע הגעתי למקומות שהחלטתי לאמץ להמשך דרכי ומקומות שלימדו אותי מה לא נכון עבורי. אחת מנקודות המפנה המשמעותיות היתה "עוצמת הרכות" שלימדה אותי איך לצעוד באותם השבילים בדיוק, רק עם קבלה עצמית ורוגע. כיום המסע שלי ממשיך בירושלים, עם עליזה אשתי ובקליניקה שלי, עם נשים אמיצות שרוצות לבחור כיצד הן צועדות ונותנות לי את הזכות ללוות אותן במסען.