צפירת יום הזכרון היא הצפירה שמייחדת אותנו כעם. הן הדקות ,שלא משנה מאיזה חתך אכלוסיה אתה בה, לא חשוב מאיפה אתה כיהודי כישראלי בארץ את משתתף בחוויה .
הגולה משכיחה מאיתנו את ישראל היומיומית, אבל לא את יום הזכרון יום כל כל משמעותי .ששזור בנימי העם שלנו.
לפני שנתיים הייתי בארץ ביום הזכרון. ההתרגשות של לצפות ממרומי הקומה ה17 במכוניות הנעצרות והאנשים שיוצאים מתוכם, חימם את ליבי, איזה עם אנחנו !
לכל השכול. יש יום לשתף את כולם. אחרי הכל לכולנו יש את החללים שלנו.
אני אעמוד בצפירה יחד איתכם. . ולמרות שיש לי ארץ אחרת ,יש לי רק בית אחד בליבה של הארץ שלנו המהממת.
יהיה זכרם ברוך.
אוהבת את ישראל! ומתפללת לשלום ולפחות לרוגע~
