חודש אדר שהגיע לפתחנו מאופיין על ידי הצחוק, על פי ספר יצירה.
צחוק הוא איכות המאפשרת לבלתי אפשרי להתקיים, שכן, הוא נוצר מעצם שבירה של דפוס מוכר וקיים. כל דפוס, כל תבנית, היא דבר סגור. בלתי משתנה. קבוע. הצחוק מעביר רטט שלמעשה "מנער" את הסגירות, יוצר פתח ומאפשר למציאות חדשה להתהוות. ולכן לצחוק יש איכות גדולה מאד של תיקון.
מן המפורסמות היא שלכל מלך היה ליצן חצר אשר הוא ורק הוא היה יכול לומר את האמת למלך -בדרכו המצחיקה מבלי שיאבד את ראשו..
פורים על פי חז"ל נחשב קדוש אף יותר מיום הכיפורים עצמו (כיפורים נקרא כ (כמו)- פורים) בגלל האיכות הטרנספורמטיבית של הצחוק. על פי המהר"ל מפראג הוא נחשב כ"יום החזרה אל הילדות הפנימית, כל התיקון הנפשי מתחולל ביום הזה מתוך הנגיעה המחודשת בתום ובשמחה של הילדות הנשכחת". (ראה בספרו של אוהד אזרחי "חגיגה").
פורים הוא חג של פרדוקס שמתבטא בכמה אופנים. למשל במילים:
המילה בגד- שורש המילה בגידה.
המילה תחפושת-שורש המילה חפש.
המילה מסכה-שורש מסך.
מהי תחפושת אם לא בגד שאנו עוטים על גופנו ומסיכה שאנו שמים על פנינו.
כשאנו עוטים על גופנו בגדים, אנו למעשה "בוגדים" בטבענו האמתי, בגופנו הטבעי, אנחנו "מתחפשים" על פי קודים חברתיים (שמשתנים על פי צווי האופנה), וכשאנו מכסים את פנינו במסכה אנו מכסים את הפנים (החיצוניות) שלנו ומאפשרים למשהו כמוס , פנימי יותר להתגלות. כשאנו מתחפשים לדמות שהיא לא אנחנו- אנו בעצם מרגישים חופשיים להתנהג באופן משוחרר מעכבות, אנחנו נותנים לעצמנו חופש להתנסות בהתנהגות אחרת מזו שאנו מורגלים בה, אנחנו מרחיבים את גבולות האני שלנו.
ההתנהגות היום יומית שלנו נגזרת על ידי הדימוי העצמי שלנו, שהוא בעצמו גם סוג של מסכה.
זוהי פסדה שאנו מאמצים לנו שמושפעת מתהליכי החיברות שעברנו, ובעצם לא מגלה את מהותנו האמתית.
דווקא התחפושת מאפשרת לנו חופש ודווקא המסכה מאפשרת לאמת עמוקה יותר לעלות להתגלות.
פורים הוא לא רק חג של ילדים, רעשנים והתבסמות "עד דלא ידע". הוא טומן בחובו איכות טרנספורמטיבית של עבודה פנימית ורוחנית.
הנבט שאותו טמנו בט"ו השבט, יכול בפורים להציץ החוצה מתחת ל"אדמה" להתנסות ראשונית של התגלות לאור. עדיין לא בפריחה מליאה.. אבל כבדיקת מציאות קטנה, באזור הבטוח שמאחורי המסכה.. בפורים אנו יכולים לאפשר לאחת הדמויות בתיאטרון הדמויות הפנימי שלנו, בעיקר אלו שפועלות מאחורי הקלעים ובחושך, לעלות על הבמה ולקבל זרקור. מתוך ידיעה שזה "רק משחק" שזו רק "תחפושת" . ואם נאפשר להתנסות הזאת להמשיך להדהד בתוכנו מפורים ועד פסח, נוכל בפסח להחליט אם להוציא את ה"דמות" הזאת לחירות, ולאפשר ל"תפקיד" הזה, להשתלב בחיינו בצורה מאוזנת ומתוקנת.
גם י.ל. מורנו מייסד הפסיכודרמה הבין עד כמה חשוב לנו להתנסות בתפקידים שונים במהלך חיינו כדי "ליילד" את ה"עצמי" שלנו מתוכנו. Our Self emerges from the roles we play
לא תמיד המציאות מאפשרת לנו להתנסות במגוון התפקידים הפוטנציאליים שבתוכנו , אבל "על הבמה", במת הפסיכודרמה, לכל משתתף יש חופש להתנסות בתפקידים שהחיים לא זימנו לו, ולהתאמן על תפקידים שהיה רוצה לאמץ.
וכך גם בסדנת הביבליודרמה.(פסיכודרמה של סיפור מקראי).
ביום רביעי 1/3/17 תהיה לך הזדמנות להתנסות בתפקיד המלכה (אסתר, וושתי) להעניק לה קול וחיים דרכך, לגלות איך זה מרגיש לך לצעוד בנעליה, לבחון מה אולי חשבה בסיטואציה מסוימת בסיפור, מה היו הסיכונים שלקחה, למצוא מה מהדהד לחייך ומהן התובנות החדשות שתקבלי מההתנסות הזאת.
לחצי עכשיו על הלינק להרשמה ולקבלת פרטים.
http://bibliodrmh.ravpage.co.il/sounds-of-silence
#ביבליודרמה_עם_טוויסט_של_פסיכודרמה