22.7.18, השעה כמעט 9 בערב, יוצאת מחדר הכושר מזיעה ושמחה שסיימתי עם זה, ואז הפלאפון מצלצל. מספר לא מזוהה. פעם תמיד סיננתי מספרים לא מזוהים, מאז שיש לי עסק, נדיר שלא אענה 🙂 "שלום, קוראים לי שני יצאתי מהבית ואני בדרך לחדר לידה." כמה שניות של שתיקה מצידי, עוד לא נופל האסימון, אולי טעות במספר? – "סליחה, לא שמעתי" -"הבנתי שאני צריכה להודיע לך כשאני יוצאת לכיוון חדר הלידה, אז אני בדרך עם צירים." אוקי, הוא נפל, רק שהלב שלי התחיל לדפוק כל כך מהר שבקושי שמעתי את עצמי. "אהה, וואו, אמאלה (נפלט לי), איזה מרגש! תוך כמה זמן את שם?" -"אני עם אמא שלי היא תעדכן אותך מיד אחרי שיקבלו אותי אצל האחיות".
בחיים לא אשכח את השיחה הזאת. טסתי הביתה התקלחתי בטיל, תוך 20 דקות מהשיחה הזאת כבר הייתי בתוך החדר לידה. ואיזה מזל, כי 10 דקות אחר כך הייתי מפספסת.
(צילום: איילה ברק העליון)
תארו לרגע איזה מוזר ומביך זה יכול להיות, מישהי שאתם לא מכירים ולא פגשתם מעולם נכנסת עם מצלמה לחדר לידה כדי לתעד אתכם ברגע כל כך אינטימי, מלחיץ, מרגש, לא צפוי ובלתי נשלט. אז להפתעתי, או שלא, היה במפגש הזה הכל חוץ ממביך ומוזר. דפקתי על הדלת, הצצתי פנימה מתרגשת ולחוצה כאילו אני זאת שבצירים ועוד רגע יולדת. "שני?" . שני ואמה, ציונה, קיבלו אותי בחיוכים כאילו אנחנו מכירות מאז ומעולם. מעניין אם ראו עלי כמה אני מתרגשת.
הרצתי את הסשן הזה בראש מלא פעמים- במה להתרכז, רק שלא אפספס, איפה לעמוד, שלא אפריע, שתרגיש בנוח, רגעים כל כך אינטימיים וחד פעמיים. נכנסתי לחדר הלידה, שני שכבה יחסית נינוחה למי שבדיעבד הייתה 10 דקות לפני לידה. צחקנו קצת, היכרות קצרה, ובינתיים הוצאתי את המצלמה והציוד עשיתי כמה בדיקות תאורה והתחלתי לתעד.
(צילום: איילה ברק העליון)
שני סיפרה לי שזה החלום שלה לתעד את ההיריון ולראות את עצמה בתהליך המדהים הזה. גם היריון שלישי וככל הנראה אחרון, וגם בת אחרי שני בנים בהפרש גדול. ובאמת הייתה לה לידה חלומית. עמנואל הקטנה נולדה 10 דקות אחרי שהגעתי לחדר הלידה, בלידה טבעית מהירה, קלה וכל כך מרגשת. למרות הזריזות לשמחתי הצלחתי לתעד את כל הרגעים המשמעותיים ויכולתי לאפשר לשני לחוות את הסיפור המלא של הלידה מהצד השני ולהיזכר שוב ושוב בפלא הזה שהביאה לעולם.
אחרי הלידה נשארתי עם שני עד שעברה להתאוששות כדי לתעד עוד קצת מהרגעים הראשונים והבלתי חוזרים. האמת, שעם רמת האדרנלין שהייתה בי יכולתי להישאר שם כל הלילה, היי מטורף! רק בסוף התוודיתי שזאת הייתה הלידה הראשונה שצילמתי ושנראה לי שהתרגשתי יותר מהן. הודיתי לה על החוויה המדהימה והחיובית שנתנה לי שהשאירה לי רק טעם של עוד, ואיזה כיף שהיו אחרי זה עוד.
אם גם את חולמת לתעד את הלידה שלך ואת הרגעים החד פעמיים שאחרי הלידה אשמח להתרגש יחד איתך ולהנציח עבורך את הפלא הזה.
לפרטים נוספים 052-4204342 או בפייסבוק לעבודות נוספות.
(צילום: איילה ברק העליון)


















