אמש(ב') הודיעה ראשת ממשלת גרמניה אנגלה מרקל כי לא תתמודד בבחירות הקרובות.
וכן, היא לא תתמודד בחודש דצמבר הקרוב על כהונה נוספת בראש המפלגה הנוצרית הדמוקרטית.
זה הזמן להכיר את המועמדים לרשת את "גברת הברזל" הגרמנייה.
מועמד הפשרה
ארמין לאשט נבחר בשנה שעברה לתפקיד ראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפאליה – האזור המאוכלס ביותר בגרמניה.
שמו של לאשט מופיע בבורסת השמות לקראת הפריימריז בדצמבר, למרות שלא ברור אם יתמודד.
תומכיו אומרים שלאשט יכול להיות מועמד "הפשרה": כלומר,הוא יהיה האיש שירפא את המפלגה המפולגת שמשאירה מרקל.
לאשט הוא פוליטיקאי מנוסה, ובעבר כיהן בבונדסטאג וגם בפרלמנט האירופי.
בקדנציה הראשונה של מרקל הוא כיהן כשר המשפחה.
בדרך-כלל לאשט תמך בדיניותה המתונה של מרקל.
אם לאשט ירוץ הוא יכול לסמוך על התמיכה של כריסטיאן לינדר, ראש המפלגה הליברלית "הדמוקרטים החופשיים".
האופוזיציונר
שפאן מיתג את עצמו כפוליטיקאי מהאזור הכפרי של צפון מערב גרמניה, שמטיל ספק בליברלים העירוניים ובאליטיסטים הגלובלי סטים.
מרקל ניסתה "להשתלט" עליו ומינתה אותו לשר הבריאות – תפקיד שמביא עמו הרבה עבודה, ופחות כותרות.
ינס שפאן חבר בבית התחתון של גרמניה מאז שנת 2002.
במשך שנים סימנו אותו בכירים שמרנים כמו וולפגנג שויבלה (שהיה שר האוצר של מרקל) בתור ההבטחה הגדולה של הפוליטיקה הגרמנית.
אך הערותיו נגד הגירה – בשיא משבר הפליטים – סיכנה את מעמדו בקרב בעלי הברית של מרקל.
בנוסף,השמרנים בגרמניה שמתנגדים לדונלד טראמפ מודאגים מהידידות שלו ושל ריצ'רד גרנל, השגריר האמריקני בברלין – תומך גדול של הנשיא האמריקני.
שפאן, כמו קראמפ-קארנבאואר, מגיע ממשפחה קתולית.
הוא הומו מוצהר, ובשנה שעברה התחתן עם בן זוגו, העיתונאי דניאל פונקה.
בשנת 2015 הפך ינס שפאן, בן 38, לאחד המתנגדים הבולטים למרקל במפלגתה.
זאת בשל החלטתה של מרקל לפתוח את שערי גרמניה למאות אלפי פליטים שהגיעו בעיקר מארצות אפריקה,ומארצות המזרח-התיכון.
היורשת של מרקל
אנגרט קראמפ-קרנבאואר, בת 56, היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר להיבחר לראשות המפלגה.
מרקל החליטה בפברואר למנות את קראמפ-קרנבאואר לתפקיד המזכירה הכללית של המפלגה – צעד שנחשב לסימון היורשת שלה.
אנגרט מגיעה מרקע קתולי ומערב גרמני – בניגוד לשורשיה הפרוטסטנטיים והמזרח גרמניים של מרקל.
מבחינה חברתית היא שמרנית, ומתנגדת לנישואי זוגות חד-מיניים.
קראמפ-קרנבאואר ידועה גם כתומכת נלהבת של זכויות עובדים,ובעד העלאה של שכר המינימום בגרמניה.
בזכות הגישה הרציונלית שלה לפוליטיקה קיבלה קראמפ-קרנבאואר את הכינוי "מיני מרקל".
מ-2011 עד 2018 היא הייתה ראש הממשלה של המדינה הגרמנית הקטנה סארלנד שנמצאת בגבול צרפת.
בניסיון להרחיק את עצמה ממרקל וסגנון המנהיגות שלה אמרה קראמפ-קרנבאואר שהמפלגה הנוצרית דמוקרטית צריכה להחזיר מעט מה"תשוקה" שאבדה כדי למשוך את קהל הבוחרים הצעירים.
אנגרט, שלעתים מכונה גם AKK (ראשי התיבות של שמה) היא בת למורה לחינוך מיוחד ונשואה למהנדס כרייה.
המועמד החיצוני
פרידריך מרץ בן ה-62 היה הראשון שהודיע שיתמודד בפריימריז אחרי הודעתה של מרקל שלא תתמודד פעם נוספת.
מרץ, חבר הזרוע השמרנית במפלגה, דוגל בראיון "התרבות המובילה" – לגרום למהגרים מוסלמים לאמץ את המסורת והערכים של גרמניה.
בנוסף,הוא ידוע בהצעתו להפוך את הפירוט של החזר המס השנתי לפשוט כל כך שיהיה אפשר לכתוב אותו על תחתית של כוס בירה.