תערוכת יחיד של דור גז , מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם:
האדם החולה של אירופה : המלחין
סיפורו של העם הארמני במאה העשרים – מיעוט נרדף עד מוות תחת שלטון האימפריה העותומאנית
התערוכה כוללת עבודות של גז במגוון רחב של מדיומים לצד תצוגה של פריטים היסטוריים המציגים פרקים מסיפורו של העם הארמני דרך אומנותו: אדריכלות, הלחנה, צילום וקרמיקה
12/1/17 – 8/4/17
המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים פותח תערוכת יחיד חדשה של דור גז הנחשב לאחד האמנים הישראלים המצליחים כיום בעולם.
התערוכה "האדם החולה של אירופה: המלחין" מציגה דרך סיפורו של מלחין ארמני, האגופ, שמשפחתו גורשה מהעיר קוטאיה בג’נוסייד של העם הארמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, את סיפורו של העם הארמני במאה העשרים כמיעוט נרדף עד מוות תחת
שלטון האימפריה העותומאנית. בתערוכה יוצגו עבודות של גז במגוון רחב של מדיומים – וידיאו, מיצב, צילום, פוטוגרמות וסאונד – לצד תצוגה של פריטים היסטוריים המציגים פרקים מסיפורו של העם הארמני דרך אומנותו: אדריכלות, הלחנה, צילום וקרמיקה.
תערוכה זו הינה חלקו השלישי של פרויקט רחב היקף המורכב מחמישה פרקים שונים המתכתבים עם המונח "האדם החולה של אירופה" שנטבע בסוף המאה ה-19 כדי לתאר את גסיסתה והתפוררותה של האימפריה העות'מאנית. בפרויקט עושה גז שימוש במונח זה כדי
לבחון את ההיסטוריה התרבותית והלאומית של מספר מדינות שקמו לאחר נפילת האימפריה דרך סיפורם האישי של יוצרים ואנשי רוח שבעקבות אירועים טראומתיים בהיסטוריה של עמם, הם פסקו ליצור. הפרק הראשון של הפרויקט ("האדם החולה של אירופה: הצייר")
התייחס לצייר ישראלי שנפגע במלחמת יום כיפור. הפרק השני של הפרויקט, (“"האדם החולה של אירופה: האדריכל”) התמקד באדריכל תורכי ששירת בצבא התורכי במלחמת העולם השנייה. בפרקו השלישי של הפרויקט מביא גז כאמור את סיפורו של מלחין ארמני.
"האדם החולה של אירופה: המלחין" נפתחת עם תצוגת חפצי קרמיקה מאוסף המוזיאון שיוצרו בערים איזניק וקוטאיה, שתי ערים שנודעו כמרכזי ייצור קרמיקה ארמנית ברחבי העולם. במרכז התערוכה עבודת וידאו בה מתלווה גז אל המלחין הארמני, האגופ, בביקורו
הראשון באתרים הקדושים שבארמניה של ימנו, המשתרעת על שטח זעום משטחה הגדול של ארמניה ההיסטורית. במהלך נסיעתם המשותפת אל האתרים הקדושים, נשמעת שיחת רדיו ארכיונית בין שני מלחינים ארמניים ידועים מתחילת המאה הקודמת (קומיטאס
וסוני) המשווים את פעולת ההלחנה לפעולה של מסע ומצביעים על הקשר שבין אמנות ההלחנה לטיפוגרפיה ארמניה.
עבודת הווידאו עטופה משני עבריה בסדרת קופסאות אור שנדמות במבט ראשון לעיטורים מתוך האריחים המצוירים, אך מבט שני חושף כי אלו תמונות של תוכניות אדריכליות (מבט מלמעלה) של כנסיות ארמניות הבנויות מצורה חיצונית השונה בתכלית מהצורה
הפנימית. גוף העבודות החותם את התערוכה, סדרה של ויטרינות ובהן הדפסים מתוך שקופיות זכוכית, חושף דימויים שהופיעו כנגטיב בעבודת הווידיאו. שקופיות הזכוכית, שנעשו למטרות לימודיות באירופה, מתעדות את הצבא התורכי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
.
