יש רגע כזה בחיים שהעבר עובר לידך או במדרכה ממול או ברכב ליד או אופנוע שרק עבר אותך כשהיית בדרך לסופר, או בחנות גדולה של גלידה שאת עוברת לידה , ולפעמים במחשבה, עובר וחולף על קיפול שקטן או גדול של קופסת הזיכרונות, עובר והרוח יחד איתו. ואת רואה אותו כמו בלון מתרחק, מתרחק מעבר לים ,עולה מעלה מעלה עובר את השמש , עובר את הכוכבים , מעל כדור בארץ, מעל כל הזמנים, העבר , ההווה, העתיד, הרוח יחד איתו. יש רגעים כאלה בחיים שפתאום נהיה קליל על הלב, פתאום יש ללב מקום להתרחב, הגב מתיישר , העורף ארוך, העיניים מבריקות, הנשימה עמוקה, והעבר חולף באוויר והרוח יחד איתו. יש רגעים כאלה בחיים שהלב מרגיש הרבה מקום, חלל גדול, ריק שכזה כי פתאום התפנה מקום. אז בא געגוע למוכר לידוע ואנו רוצים לפתוח את הדלת לריח המוכר לתמונות הישנות, לדרמות הקטנות… כי הרי יש הרבה מקום… נחליט היכן לשים כל רהיט גם אם הוא עתיק, ולרגע הסתכלנו לשמיים העבר חלף והרוח יחד איתו. מורידה את הראש מחייכת, שומעת את הלב מנגנן את שמחתו , את שחרורו , ויתרתי על רהיטים עתיקים, השארתי אותו מלא מקום, והאור והשמש נכנסו כי יש הרבה מקום.
